אני לא בטוח ששרדתם את הסרט המטלטל "1948 - לזכור ולשכוח" וקשה להאשים. צריך להקדיש חתיכת חיים כדי לצפות באורך הזה (שעתיים?) ואז לצפות איך אנחנו, היהודים הטרום ישראלים והפלסטינים, הטרום טרוריסטים מאובחנים, עושים את כל הטעויות בעולם כדי להבטיח פה 150 שנות דימום טרגיות. וכמובן מיותרות.
אז מה היה לנו שם? אני יודע שכולנו מכירים את המנטרה - אם רק היו הערבים מסכימים לתוכנית החלוקה - הכל היה בסדר ושלום עולמי היה פורץ גם במזרח התיכון. הם לא הסכימו לחלוקה, פצחו במלחמה והביאו על עצמם את הנכבה. אולי, לעולם לא נדע. אבל מה שמתברר מהסרט המהפנט הזה - שהכל חוזר על עצמו בדיוק של אחד לאחד, לא משנה אם זה השבעה באוקטובר או טבח פועלי הנמל בחיפה (שהדליק פה מדורה ענקית ב-1947) הכל חוזר על עצמו בשכפול מזעזע של טמטום, אכזריות, חוסר הבנה ורצון לאיזשהו דו קיום עם הצד השני.
הסרט סובב סביב השאלה המעיקה הזו - מה יש שם בדוח שגם אחרי כמעט 80 שנה - לא נותנים לנו לראות אותו. ותוך כדי השאלה המעיקה הזו - אנחנו צופים בעוד ועוד זוועות שביצעו הערבים ביהודים ולהיפך. סיפור מסגרת נוסף של הסרט הוא חיפוש נעדרים ממלחמת העצמאות.
בן גוריון החליט שבישראל לא יהיה קבר החייל האלמוני. כל אחד יובא לקבורה בארץ הקודש ועד היום מחפשים לא מעט נעדרים מהמלחמה ההיא. בואו נתפלל שלא יתווספו אליהם נעדרים רבים מעזה. וכאמור הכל חוזר ונראה כמו עוד משדר של אירועי פוסט אוקטובר - רק בשחור לבן.
ואז מועלים צילומים משריפת קיבוץ משמר העמק ואתה רואה את קיבוץ בארי אל מול עיניך. ופיגוע האוטובוסים הראשון בירושלים (אז זה היה שלוש משאיות) וכל הישוב בהלם מהרוע המוחלט הזה של הצד השני ואין ברירה אלא לנקום ולנקום ולנקום וחוזר חלילה עד אחרון הקורבנות של שני הצדדים.
"המוות הוא עלבון לאדם, כולנו חיות" אומר איש ההגנה שחזר מקרב כלשהו, וזה עצוב כל כך וכנראה נכון עד כאב. והעורף מתחיל להישבר - עד מתי תימשך המלחמה הזו הם שואלים? ויש מי שיענה להם גם אז - עד הניצחון המוחלט הם עונים וממשיכים. ממשיכים עד ספטמבר 2025, בינתיים.
הנכבה תהיה כנראה לעד, האסון הנורא שלהם והם יתקשו לסלוח, אנחנו לעולם לא נבין למה הם רצו לרצוח את כל הפליטים שהגיעו הנה אחרי השואה ולא רצו לחיות איתנו בשלום, ובין שתי המנטרות האלה - מיטב בחורינו ממשיכים למות לצד מיטב ילדיהם ומחבליהם. גם וגם.
הערות לסדר
גם בראש השנה כנראה לא יוחזרו כל החטופים הביתה - אני מציע כמו בפסח, להיות יהודי טוב ולבוא בערב ראש השנה לכיכר החטופים כדי להיות עם המשפחות שירצו להיות שם. המשפחה שלי תבוא.
התרעות פיקוד העורף