המהלך הזה, שתמיד נועד לשים זרקור על דינמיקות חבויות, הפך הפעם לבמה שבה האמת יצאה החוצה, בעיקר במקרה של שרון וירדן. אם עד עכשיו הצופים חיו בתחושה ששרון שואן מאוהב בירדן, הרי שהביקור של חברו הקרוב טלטל את התמונה כולה. פתאום, בלי פילטרים ובלי מסכות, שרון הודה שהוא לא מצליח לפתוח את הרגשות. שהלב סגור כי ירדן לא מציגה את הצד החם והרך שלה, צד שקיים בה עם ילדיה ומשפחתה.
האם מדובר בניסיון להיראות “גבר גבר” שלא מרשה לעצמו להיפתח מול החבר? הרי על המסך נראתה ירדן נוגעת, שואלת, מציעה חום ורוך גם אם בדרך שלא תמיד עוברת את הציפיות שלו. ייתכן שהוא מחפש רוך מסוג אחר, כזה שמזכיר לו דפוסים מהעבר. אבל ייתכן גם שהוא פשוט לא מרגיש, וזו הדרך שלו להרחיק אותה מבלי לשבור באופן מוחלט את הכלים. כך או כך, זהו הרגע שבו הצופה מבין שהפערים לא רק טכניים אלא רגשיים עמוקים.
בצד השני של המסך, צפינו שוב בכאב של המשתתף שנדון לדחייה כפולה. אחרי שנפגע מהגרושה שאמרה לו שהיא אוהבת אותו אבל “רק כחבר”, הוא קיבל בדיוק את אותה תגובה משלי, רק שהפעם זה מול מצלמות, מול פסיכולוגים ומול מדינה שלמה ובעיקר מול הגרושה שזנחה אותו בכאב. זה נראה כאילו ההפקה ידעה מראש שזה זיווג שלא יכול להמריא וייגמר בשברון לב של חן, ועדיין בחרה להציב אותו שם. הצופה נותר עם שאלה קשה: האם הגבול בין ניסוי חברתי לדרמה טלוויזיונית נחצה כאן?
לעומת זאת, אצל מתן והילה ראינו את הרגעים החמים של הערב. אביו של מתן גנב את כל ההצגה מהפרק אמש. אפשר להתאהב בו ישר, באישיות הכובשת, ובחום הנדיר האינטליגנציה והקלילות שהוא מקרין. דרך העיניים שלו, הילה הצליחה לראות במתן צד חדש, צד שתמיד היה שם, אבל היא לא רצתה להבחין בו. זו דוגמה לאופן שבו משפחות מצליחות לעיתים לייצר פריצת דרך בזוגיות תקועה. בעקבות כניסתו של אביו של מתן לתמונה נוצרה התקרבות, והיום נגמר ברגע אינטימי ורומנטי בבריכת הווילה.
אצל גיא ואורית הבעיה פחות נראית לעין אך לא פחות כואבת. אורית מרבה להקניט בעקיצות קטנות, אולי כדי לשחרר תסכול, בעוד גיא מחפש אנרגיה מרימה וחיובית בלבד. סרקזם יכול להצחיק בפעם הראשונה, אולי גם בשנייה, אבל ברגע שזה הופך לדפוס, זה מתפרש כדחייה. וכשבן זוג מרגיש דחוי שוב ושוב, קשה מאוד לבנות אמון. גיא אזר אומץ והעיר לאורית. האם זה ישנה את התמונה - נוכל לראות בפרק הבא.
הקשר בין חן ולירן הוא אופרה אחרת, לא נעימה לצפייה בכלל. בקשר של הזוג הזה, התסכול גלוי לעין. חן נראית ממורמרת, מאוכזבת מהבחירה שנעשתה עבורה, עד כדי כך שגם ביקור מתוק של אחותו של לירן לא זכה אפילו לחיוך מנומס. הכעס הזה לא מוצהר, אבל הוא נוכח בכל הבעת פנים של חן, ומאיים להאפיל על כל ניסיון לבנות משהו חדש.
בסופו של הערב, הצופים קיבלו פרק משפחתי ומרגש אבל גם חשוף וכואב. הוא היה שיעור על פערים בציפיות, איך מילים קטנות יכולות לכאוב כמו סכין, מילים חמות יכולות לשנות מציאות, ועל הכוח שיש למשפחה להאיר זוויות חדשות. אולם, הפרק בעיקר העלה מחשבות על הגבולות של הטלוויזיה, על השאלה עד כמה ההפקה יכולה להרשות לעצמה לשחק ברגשות של המשתתפים בשביל עוד נקודת רייטינג, מבלי לשכוח שבסוף מדובר באנשים אמיתיים עם לב שנשבר פעמיים ולא תמיד מצליח להתאחות.
התרעות פיקוד העורף