חמישיית הגמר - מי כאן ראוי, ומי פשוט נסחף
ארז איסקוב מייצג בעיניי את הגרסה הכי רעילה של גבריות כוחנית, יובל מטפח את דימוי הקורבן שלו באופן כמעט מדעי ומניפולטיבי, ושון - נעלם לחלוטין מהנרטיב. מתוך כל אלה, הבחירה בנשים - יוכי בראש ובראשונה, ואם לא היא אז תרצה - היא לא רק העדפה אישית אלא גם אמירה. אמירה נגד רעילות, נגד משחקי מסכנות, ובעד דמויות שמביאות משהו אמיתי, גם אם לא תמיד מושלם.
תרצה - שבויה בבועה של איסקוב
התוצאה עצובה לצפייה. תרצה נראית קטנה, כבויה, כמעט חסרת חיים מולו. היא תלויה בגבר שכל מה שהוא עושה זה לכרסם בה, לשחוק לה את הביטחון העצמי, ובסוף להותיר אותה חלשה יותר. רגע לפני הגמר, ברור שהבועה הזו עומדת להתפוצץ - והחשש הגדול הוא שזה יקרה מאוחר מדי, כשהיא כבר לא תוכל להחזיר לעצמה את הכבוד שאיבדה.
גרוע מכך - הוא עשה לשני רצח אופי, כשהיא בכלל לא בבית להגן על עצמה. איסקוב, כצפוי, הצטרף לחגיגה, ושניהם בנו יחד קמפיין השמצות שמביך לצפות בו. היחידה שניסתה לעצור את זה הייתה יוכי, שמיד תפסה צד והגנה עליה. אבל כל היתר שתקו.
עם מי נשארנו?..
אז הנה זה: ערב לפני הגמר, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שנשארנו עם חמישייה בעייתית, כמעט מאכזבת. איסקוב - רעיל וכוחני. יובל - הקורבן המקצועי. שון - דייר צל שלא באמת השאיר חותם. תרצה - אישה עם פוטנציאל אדיר שהצטמקה מול גבר שלא ראה אותה. ויוכי - היחידה שעוד נותנת תקווה.
התרעות פיקוד העורף