כנראה איש מאוד חשוב
תחילתו של ברומנס מרגש
אלא שגם אם הכתבה עצמה הייתה מרגשת לפרקים, וחושפנית במידה, נראה שקושמרו מתעקש להחזיר את רייכל לתוך הגטו המיינסטרימי שממנו הוא בקע ב-7 באוקטובר. קושמרו החליט להציג את רייכל כוורקוהוליק שעובד 25 שעות ביממה ומענטש שמתנדב להופיע בהלוויות, בפני מפונים, חיילים, פצועים ועוד - וזה באמת יפה.
אפילו הבחירה הלא מובנת מאליו שלו להישאר בארץ בלי ילדיו שעברו לגור באוסטריה קיבלה איזה מעטפת רומנטית-פטריוטית, בלי שמץ של ביקורת או אפילו ניסיון להציג את המציאות כמו שהיא: הוא כאן לא רק כי כאן זה בית כאן זה לב - אלא כאן זה גם פרנסה. וזה בסדר.
קושמרו גם לא טרח לעמת את רייכל עם אמירות שלו מלפני "ההתפכחות", מהתקופה שהוא היה נציג של ישראל ההומנית בפסטיבלים ברחבי העולם. איך הוא סיפר שהוא גאה בכך שהביא מוזיקה מרוקאית למצעד הפזמונים הישראלי, או על החלום שלו שילדי ישראל ייחשפו למוזיקה סורית.
התרעות פיקוד העורף