ואם חשבתם שמורי ודנה הן שילוב מוזר, עידן ודורי מצליחים להרים את הרף עוד יותר. עידן, הנוירוטי והחברותי, לצד דורי, הרציני והמרוחק, יוצרים דינמיקה שכולה ניגודים - כזו שנעה בין הקומי למביך, בין מקריות משעשעת לבין תחושה שכאילו אין דבר טבעי יותר מזה. החיבור הזה לא רק מוסיף קלילות והומור לעונה, אלא גם משמש כמראה עקומה לקשר המרכזי של מורי ודנה: בעוד השתיים נאחזות זו בזו כמעט בכל מחיר, עידן ודורי מראים כמה קשה - ואולי גם מצחיק - זה יכול להיות כשזוגות חדשים מנסים למצוא שפה משותפת.
במקביל, הדמות של מורי מקבלת עדכון גרסה. אם בעונה הקודמת היא נאמה נאומים דידקטיים מול כיתה קטנה, הרי שכעת היא מתמקדת בקריירה האישית שלה כיוצרת. מורי מוצאת את עצמה נכנסת לגוב האריות של התעשייה המקומית - עם תפקידי שיפוט בפסטיבלים ופיתוח סרט חדש. כך נחשף צד נוסף שלה: עמוק יותר, מצחיק יותר ונועז יותר. בין השורות, נחשפת גם תעשיית הקולנוע הישראלית עצמה - שלא זוכה לרוב לחשיפה רחבה או לחיבה גדולה מצד הקהל.
עונת הביניים אינה מצטיינת רק בדקויות של מערכות היחסים, אלא גם יודעת לשאול שאלות גדולות על החיים. כשהזמן מתקתק בעוצמה, הדמויות מתמודדות עם בחירות קריטיות - אהבה או קריירה, המתנה או תרומת זרע במסע להורות. אך מעל הכול, נבחנת כאן שאלת המשפחה: המשפחה שאתה בוחר לעצמך מול המשפחה שנבחרה עבורך ברגע הלידה.
אף שחמשת הפרקים הראשונים אינם יכולים לשמש מדד שלם לעונה השנייה, המונה תשעה פרקים, ברור כבר עכשיו ש-"בלאדי מורי" היא בלאדי מצוינת. אידיסיס, בדומה ללינה דנהאם בזמנה, לקחה את הביקורת והציפיות מעונת הבכורה והפכה אותן למנוע יצירה. בעונה החדשה הסדרה מעמיקה את קשרי החברות, מרחיבה את העולם עם דמויות חדשות, ומשלבת בין חוכמה לרגש, בין הומור לכאב. התוצאה היא סדרה שצומחת עם הדמויות שלה - ומציבה את עצמה כאחת מהדרמות הישראליות החשובות והמסקרנות של השנים האחרונות.