"אבל בטח לא עכשיו, כשהמלחמה עוד בעיצומה, חטופים עוד בשבי, חיילים עוד נהרגים. רוב האחים השכולים שאני מכירה לא חזרו לעבוד, וההורים - אני לא מצליחה להבין איך זה יכול להיות טיימינג נכון". היא מוסיפה כי "יש עוד כל כך הרבה אנשים שנמצאים פה, שניצלו מהדבר הזה, שיכולים לספר את הסיפור מהעיניים שלהם. אין צורך לעשות מזה דרמה טלוויזיונית ולעשות כסף ולמסחר את הטראומה הזאת".
גינזבורג מוסיפה: "משפחות הנרצחים מתמודדות עם כאב בלתי נסבל יום אחרי יום, והדבר האחרון שהן צריכות זה הפקה שמייצרת רווח על חשבון השבר שאנחנו עדיין חיים בו". לדבריה, "מי שרוצה לשמוע את הסיפורים האמיתיים יכול לשמוע עדויות של ניצולים, של האנשים שהיו שם וחוו את הזוועות בגוף ראשון, וגם של הגיבורים שסיכנו את חייהם כשחזרו שוב ושוב לחלץ אחרים". היא מסכמת: "זה לא הזמן לסדרה - ושום שחקן לא יוכל להיכנס לנעליים שלנו או להבין באמת את מה שעברנו".