הדוגמה הטרייה ביותר היא Bon Appétit, Your Majesty - סדרה דרום-קוריאנית חדשה משנת 2025, שמשודרת ב-tvN וזמינה גם בנטפליקס. גיבורת הסדרה היא יון ג'י-יונג, שפית מודרנית שמתמחה בבישול צרפתי. ביום שבו היא זוכה בתחרות יוקרתית, היא מוצאת את עצמה נשאבת בזמן אחורה לשושלת ג'וסון, היישר אל חצרו של המלך יי היון - שליט קפדן בעל חיוך רגיש במיוחד.
בארמון, כל ארוחה הופכת למבחן הישרדות: ג'י-יונג נאלצת לשלב בין טכניקות בישול מודרניות לבין חומרי גלם מסורתיים, וליצור מנות שהן לא רק חגיגה קולינרית אלא גם דרך להתמודד עם מזימות פוליטיות, קנאה ותככים של החצר המלכותית. מעבר להומור ולפנטזיה, הסדרה מציגה את האוכל ככוח של ממש - כלי לשינוי, לגישור ולמאבק.
הפורמט מציב את שתי הקבוצות באותם אתגרים, והתוצאה היא לא רק עימות קולינרי אלא גם שיחה תרבותית: מהי בעצם "אותנטיות" באוכל, ומה מייצג טוב יותר את החברה - היוקרה או הפשטות.
ומול כל זה - ארה"ב נראית שמרנית להפליא. קחו את Next Gen Chef, סדרה חדשה שעלתה השבוע ומתרחשת במוסד היוקרתי CIA (Culinary Institute of America). יש כאן הכל: 21 שפים צעירים ומפוחדים, אתגרים קשוחים במידה, פרס של חצי מיליון דולר ושופטים מפורסמים. אבל למרות ההפקה המוקפדת - הפורמט צפוי להחריד. מתמודדים נבחנים, מודחים, מתקדמים, עד הגמר, הריטואל הקבוע.
זה לא בהכרח חיסרון - ארה"ב טובה בללטש את המוכר ולספק לצופה חוויית ריאליטי יציבה. אבל קשה שלא להרגיש את הפער מול ההעזה הקוריאנית לפרק את הפורמט ולהרכיב אותו מחדש ממש כמו בישול מולקולרי.
כדי להיות הוגנים, אמריקה כן ניסתה לשבור את הכלים בז'אנר האפייה. "Nailed It!" הפך ללהיט כשהראה חובבנים אומללים מתרסקים עם מתכונים בלתי אפשריים, ו-"Is It Cake?" בנה משחק ניחושים משעשע סביב עוגות שנראות כמו נעליים או תיקים. שתי הסדרות הללו מצחיקות ומרעננות, אבל היצירתיות בהן נשארת ברובד החיצוני, הומור או גימיק ויזואלי, בלי לגעת באמת במבנה התחרותי עצמו.
כדי להבין את הפער, שווה להיזכר ביפן - המדינה שהביאה לנו כבר בשנות ה-90 את Iron Chef. שם האוכל הפך לקרב גלדיאטורים מלווה במוזיקה אופראית, קריינות דרמטית ושפים שנלחמים כאילו היו לוחמי סומו. אבל יפן כבר עשתה את שלה: סושי, ראמן וטמפורה הפכו מזמן לסטנדרט עולמי, והמטבח היפני התקבע כסמל יוקרה וטעם.
משם עברנו לגל היפני: לפני שהסושי הפך לאוכל כמעט יומיומי עם רשתות כמו "ג'אפניקה", היו מסעדות שהפכו למוסדות מיתולוגיים - כמו "טאטאמי", "טוקיו" ו-"אונמי" - שנחשבו לחלוצות והביאו לראשונה את תרבות הסושי ללב תל אביב.
ועכשיו, נראה שהגיע תורה של קוריאה: קימצ'י, ביבימבאפ, טוקבוקי ואפילו פרייד צ'יקן קוריאני צצים יותר ויותר בתפריטים מקומיים, וגם בארץ כבר מתחילים לפתח מסעדות בסגנון קוריאני. במובן הזה, מה שקורה על המסך עם Bon Appétit, Your Majesty הוא המשך ישיר למה שקורה גם ברחובות שלנו.
ומי שלא מתכנן לצום, או מי שכן צם ורוצה להוסיף לעצמו קצת עינוי רוחני, יכול לפתוח את נטפליקס ולבחור מתפריט נוסף:
ובעולם שבו קימצ'י וטוקבוקי כבר הפכו ללהיטים עולמיים, אולי הגיע הזמן שגם הרגל הקרושה והגפילטע ייהנו מרגע של תהילה. או שאולי עדיף שלא.
התרעות פיקוד העורף