זה סיפור הסדרה: בוסים של משרד פרסום ניו-יורקי, מוניקה ודאג, מאבדים את משרתם בעקבות קמפיין כושל. במקומם ממונים שלושה צעירים בני 20 וקצת. הבוסים הישנים מקימים משרד מתחרה, ומתחילה תחרות שהיא גם כלכלית וגם בין-דורית. סוף.
הסדרה, על פי הגדרתה, אמורה להיות משעשעת. את העובדה הזאת אנו למדים מדף יחסי הציבור של הסדרה שמגיע למבקר עם כל סדרה, ומהדיאלוגים הבנויים על התחכמויות שאמורות להפיל אותנו מהכיסא. למעשה מדובר ברצף אינסופי של בדיחות קרש, טורדני, בלתי פוסק, שאם בתחילת הצפייה קיימת איזו תקווה שייפסק בקרוב ותתחיל הסדרה האמיתית, חולפות מספר דקות ומתברר שמהאסון הטלוויזיוני הזה כבר לא נצא.