תכף נגיע אליו, אבל קודם כל קצת על מסגרות: אם ברמה הלאומית, המוסרית והאנושית אין דבר חשוב יותר מאשר שחרור החטופים, הרי שברמה התקשורתית-פוליטית, אין דבר חשוב יותר מאשר מסגור הידיעה: מה בעצם קרה כאן? איך זה שמלחמה שעד לפני כמה ימים הוצגה לציבור בישראל כמלחמת חורמה, כצעד אחרון לפני ניצחון מוחלט או התבוססות מדממת בבוץ העזתי, הפכה לפתע להזדמנות היסטורית?
נתחיל במשהו טכני לחלוטין, אבל כזה שמשפיע מאוד על הכיסוי התקשורתי של האירועים (ואולי גם מספק אינדיקציה למהלך האמיתי של הדברים, כפי שיובהר תכף): החדשות האמיתיות קורות בלילה... כלומר, בארה"ב.
כך למשל הלכו ישראלים רבים לישון בערב שבת עם תשובה חמאסית שמוסגרה כ"שלילית" וקמו עם "יאללה, חותמים". אפשר להניח שעבור ציבור שומרי השבת העניין עוד יותר מבלבל: הם נכנסו לשבת עם "הפעם לא תהיה תשובה של 'כן אבל'" וקמו עם אותו "כן, אבל" כבסיס למשא ומתן.
כלומר, עוד לפני שנכנסים לדיון מי יזם, מי מוביל ומי מתקפל, אפשר להבין שיש גורם אחד שמכתיב את לוח הזמנים - ובמידה רבה גם את עמדות הצדדים. הוא יושב בארצות הברית ומנהל את המהלכים לפי האינטרס שלה, או ליתר דיוק - שלו.
עכשיו צריך כל צד לקוות שהאינטרסים האישיים של הנשיא האמריקני (רווח כספי, פרס נובל לשלום, הפניית המבט החוצה מהתבוסה בבית המשפט שעצר אותו מלשלוח כוחות צבא לפורטלנד ועוד) יחפפו ככל הניתן את אלה שלו.
לשלוט בתאגיד
מה שכן, אפילו אצלה לא מדובר בהובלה ישראלית, כמו בערוץ 14 למשל שמציגים את ההסכם כמופת של נחישות ישראלית. גם חסון חייבת להודות, בסופו של דבר, שהמושך בחוטים והמחליט הוא דונלד טראמפ.
נתניהו אמר משהו על "מניצחון לניצחון". ובכן, אי אפשר שלא להסכים איתו לפחות על מחצית המשפט: ההסכם המתגבש עשוי בהחלט להיות ניצחון לישראל, אבל אפילו אם כך יהיה, הרי זה ניצחון ראשון שהיא נוחלת אחרי שנתניהו הוביל אותה מתבוסה לתבוסה, לבידוד מדיני מטורף, לפעולה יומרנית וכושלת בקטאר שגרמה לטראמפ להפשיל שרוולים ולכפות על נתניהו לעשות משהו שהוא כמעט ושכח איך עושים: לפעול למען האינטרס הישראלי ולא למען שלו בלבד.
הברק מכה פעמיים
זה לא פחות ממדהים, בעיקר כי זה היה הקלף החזק של נתניהו במשך השנים מול החרדים. אלה יכלו לאיים עליו, אבל לא לממש, בעיקר מתוך ידיעה שברחוב החרדי נתניהו פופולרי יותר מבכירי הרבנים.
עכשיו התהפכה עליו המשוואה - ורק להיזכר שעד לפני לא יותר מכמה שבועות נחשב טראמפ לנכס הגדול ביותר בהצהרת ההון הפוליטית של נתניהו! בערוץ 14 מבולבלים. מצד אחד עלול לקרות כל מה שהטיפו נגדו עד לאחרונה. מצד שני צריך לשדר את מה שטוב לנתניהו.
בצר להם הם דולים מהצהרת טראמפ רק את המילים שאפשר לפרש כאולטימטום לחמאס ושבח לישראל, ממש מלאכת מחשבת של הנדסת תודעה. לא נורא, אם זה מה שדרוש כדי להשיב את החטופים, שיציגו את תבוסתם כניצחון, העיקר שישובו בנים לגבולם.
נטפלים לדרמר
בחלקים היותר-רציניים של המשדר מטיחים שם רפש ברמטכ"ל ובכל גורמי הביטחון. הם אלה שהטיפו לעצירת הלחימה ולקבלת עסקה רעה יותר משהשיג נתניהו בהתעקשותו. על זה נאמר: אשרי המאמין.
איילנד מעורר רגשות מעורבים: מצד אחד כולנו רוצים שייגמר כבר, שישובו כבר הביתה בשלום כל אותם אלה שהצליחו לשרוד שנתיים בגיהינום. מצד שני, מתגנב ללב החשש שהוא הפרשן היחידי שמעז לומר בקול רם שהמלך הוא עירום.
התרעות פיקוד העורף