וזה הציוץ המדובר, של ירון אברהם כאשר כינה את מתנגדי נתניהו: "כת אלימה ומביכה ששייכת לקטגוריה הנלוזה ביותר: כאלה שבשם שנאתם לנתניהו מעדיפים אפילו שלא ישוחררו חטופים ובלבד שטראמפ 'ידפוק' אותו. כאלה שיאשימו אותו ב-7 באוקטובר ובצדק אבל לא ייתנו לו קרדיט על פעולה הרואית באיראן. כאלה שכועסים שמצטטים גורם מדיני (ולא בפעמים שזה נועד לסכל עסקאות) אבל ללפיד או לבנט פרגנו במאמרי תעמולה מלטפת בעיתון כאילו היה זה פוסט אישי שלהם בפייסבוק. עולב העולבים".
קשה להפריז בעוצמת הדברים של אברהם. לא מדובר בביקורת רגילה על השיח הציבורי או על הקצנה ברשתות. זו האשמה ישירה, גורפת, קשה ומכוערת כמעט דמונית, נגד ציבור השמאל, מחנה המחאה, אזרחים מן השורה, הטוען שהם כביכול מעדיפים שהחטופים יישארו בעזה רק כדי שלא לפרגן לנתניהו.
נראה כי זו גם מגמה רחבה יותר שהולכת ומתרחשת מול עינינו בימים אלה: נטייה של חדשות 12 להתיישר, אט-אט, עם רוח הממשלה ועם מחנה נתניהו כדי למשוך את קהל הצופים של המתחרים, כדי להיות מאוזנים, כדי לנקות מהם את הביקורת הנוקבת שהם ערוץ תבהלה ותעמולה.
עיתונות אמיתית אמורה להסתכל לשלטון בעיניים, לא לשקף לו את עצמו. היא צריכה לבחון, לא לפייס; לבקר, לא לגונן. וגם לפרגן כשנדרש וירון אברהם ידע לעשות זאת מצוין עד הציוץ הלא הוגן הזה שצבע ציבור שלם באור שלילי ומכוער, ורחוק מהמציאות. אמש במהדורה כדי לאזן את דבריו, הוא הגיש כתבה שהציגה את שקריו של נתניהו.
התרעות פיקוד העורף