גם גל הלייב אקשן שמנסה להחזיר את הילדות בפורמט מצולם ממשיך לשטוף את המסך - האחרון שבהם הוא "לילו וסטיץ'". אבל יש מהלך אחד פחות מדובר - והוא דווקא בעולם הטלוויזיה: סדרות ההמשך. אם זה "זה כל כך רייבן" שחזרה עם "הבית של רייבן", או עכשיו "המכשפים מווברלי פלייס: הדור הבא" - נדמה שדיסני מנסה לבחון מחדש לא רק את הקסם, אלא גם את מי שגדל איתו.
אמצע שנות האלפיים סימנו את תקופת הזהב של ערוץ דיסני - שנים שבהן כל ילד הכיר בעל פה את השירים של "היי סקול מיוזיקל", חיכה לפרק חדש של "האנה מונטנה" וצפה שוב ושוב ב-"קאמפ רוק". מתוך הגל הזה צמחה גם "המכשפים מווברלי פלייס", סדרה ששילבה בין פנטזיה לקומדיית מצבים משפחתית וסיפרה על שלושה אחים מתבגרים החיים עם הוריהם בניו יורק, שבמקרה הם גם קוסמים. כל אחד מהם נולד עם כוחות קסם, אך רק אחד יוכל לשמור עליהם בבגרותו - מה שיצר יריבות מתמדת, הרבה הומור וסיטואציות קסומות יומיומיות.
העלילה מתחילה כשנערה צעירה בשם בילי מגלה במקרה כוחות קסם ומגיעה להתגורר עם משפחתו של ג'סטין על מנת שידריך אותה - מה שמאלץ אותו לחזור לעולם שממנו ניסה להתרחק. סלינה גומז, שכיכבה בתפקיד הראשי בסדרה המקורית, חזרה הפעם כמפיקה בפועל ומופיעה בהופעות אורח קצרות כאלכס הבוגרת.
הטוויסט הגדול בסיום העונה השנייה - שבו נחשף שאלכס היא למעשה אמה של בילי - סגר מעגל לא רק עבור הצופים אלא גם עבור גומז עצמה. זה היה רגע סמלי, כמעט מטא-טלויזיוני, שבו הילדה שגדלה בתוך דיסני חזרה אל אותו עולם - הפעם מהצד של ההורות. לאורך שתי העונות נזרקו רמזים לקשר ביניהן, אך החשיפה הרשמית הצליחה להפתיע רבים - מהלך שמדגיש עד כמה דיסני יודעת לנהל רגש גם כשמדובר בנוסטלגיה.
עבור גומז, זו לא רק חזרה לדמות ישנה, אלא מהלך שמחזק את התדמית החדשה שבנתה לעצמה בעשור האחרון. מאייקון נעורים נוצץ היא הפכה לדמות פגיעה וכנה - אישה שחולקת עם העולם מאבקים נפשיים, מחלה אוטואימונית ופרידה מתוקשרת מג'סטין ביבר. בזמן שמיילי סיירוס בחרה בהתרסה ודמי לובאטו נעה בין קריסה לשיקום, גומז טיפחה בגרות שקטה ומחושבת - יציבה, רגישה, אנושית.
ובכל זאת, יש במהלך הזה גם פרדוקס: גומז, בת 33 בלבד, צעירה מכדי להיות אמינה כאם לנערה בתחילת גיל ההתבגרות. נדמה שדיסני אינה מחפשת ריאליזם, אלא סמל - דמות שמגלמת את הזמן שעבר, את הבגרות שהגיעה, ואת הקסם שנשאר כשהכול משתנה.
במובן הזה, גומז עצמה היא המראה של דיסני. אולי זו בעצם הליבה של כל הסיפור הזה: היא לא רק חזרה לדמות שגידלה אותה, אלא מגלמת את מה שדיסני עושה מאז ומתמיד -לוקחת את מי שהתבגרו בתוכה ומחזירה אותם אל נקודת ההתחלה, רק בגרסה מלוטשת ובוגרת יותר. הקסם של דיסני, מתברר, לא באמת נעלם; הוא פשוט משנה צורה יחד עם הכוכבים שלו.
עכשיו גם דמי לובאטו מצטרפת אל המעגל, כמפיקה של סרט חדש בעולם של "קאמפ רוק" - עוד ניסיון להפוך את נוסטלגיית הילדות למותג לדור הבא. אבל מאחורי כל ריבוט או טוויסט רגשי מסתתרת אותה שאלה שלא נעלמת: האם זו באמת התבגרות, או רק מעגל קסמים שממשיך להסתובב לנצח - בשביל ערימות של נוסטלגיה, רייטינג וכסף שלא נגמר לעולם.