ואז, אחרי דקות ארוכות של נאום מאוד מלוטש, צביקה מור פנה לדבר על המשפחה שלו וקולו נשבר. לפתע הוא לא נשמע כמו פוליטיקאי משופשף, אלא כמו אב משפחה שעולמה חרב עליה לפני שנתיים, והצליחה לשרוד את התקופה הנוראית הזאת למרות כל הקשיים. צריך להיות עם לב של אבן בשביל לא להתרגש מהדרך שהוא מודה לאשתו על התקופה הזאת.
בצד אחד עומדים ג'נטלמנים שממשיכים לשחק לפי הכללים, ובצד השני פועלת מכונת רעל משומנת שלא מכירה בכלל במושג "גבולות". כשזה המגרש - ברור מי ינצח. בסוף, זה לא מאבק הוגן. זה קרב בין יד מושטת ללחי.
וכן, עכשיו זה גם הזמן להבהיר שהמשפחות שבחרו לא להודות לנתניהו עשו את זה כי הן לא רצו להודות לאדם שבחר לראות בחמאס "נכס" ואחראי להתעצמות של ארגון טרור רצחני על הגבול שלנו - או במילים אחרות: האדם שבגללו היו לנו כל כך הרבה חטופים בעזה מלכתחילה. זה אותו אדם שטרפד מסיבות פוליטיות מספר אפשרויות להחזרת החטופים - שחלקם שילמו בחייהם על ההתמהמהות הזאת. הסיבה שחלק ממשפחות החטופים לא מודות לו היא כי הן לא חושבות שמגיע לו "תודה", בטח לפני שהוא ביקש סליחה מהן.
ובכל זאת, דני קושמרו כשל בתפקידו לא בגלל שהוא זלזל בתודה למחלקות התה (דווקא רגע מאוד אצילי ואנושי בהצהרה של צביקה מור) אלא כי במקום להודות בשמו לניצן אלון - היה צריך לשאול את השאלה: למה בעצם צביקה מור לא הודה לאלוף אלון בעצמו? האם ייתכן שבתוך נאום כל כך מחושב מור פשוט שכח את אחד מאנשי המפתח בצוות המו"מ? קושמרו יושב באולפן, לבוש מאוד יפה ומקבל הרבה מאוד כסף כדי לעזור לנו להבין מה אנחנו רואים - לא רק כדי להציג לנו פיד לייב ולהגיד: "צפו".
למרות מה שאבי שושן חושב, תפקידו של קושמרו לא מסתכם בלהיות צינור למידע שמגיע אליו. עבודת התיווך של עיתונאי, בעיקר בתקופה בה הפייק משתלט על חיינו, חשובה מתמיד. לכן הכישלון העיתונאי של חדשות 12 גדול יותר משל ערוץ 14, בעיקר בגלל שערוץ 14 - על כל הביקורת המוצדקת נגדו - פועל בשקיפות יחסית.
ינון מגל מכנה את הערוץ של קושמרו "תבהלה-תרעלה-תעמולה-ייאוש-דכדוך-שביזות-כניעה 12". יותם זמרי הוסיף מסר חריף כלפי קושמרו עצמו: "עם ישראל למד להכיר אותך במלחמה הזאת". אלא שבסוף ההבדלים בין הערוצים לא כאלה גדולים. טוב, אולי חוץ מדבר אחד: עם ישראל באמת הכיר את קושמרו במלחמה הזאת, ובזמן שקושמרו קיבל שיחות מתושבים בעוטף עזה ב-7 באוקטובר והפנה כוחות ביטחון אל הקיבוצים, בערוץ 14 שידרו שקופית עליה היה כתוב "חג שמח". יחי ההבדל הקטן.