היא מסבירה שטראמפ, איש עסקים וריאליטי בנשמתו, מבין את כוחה של התקשורת ומשתמש בה כדי להעביר את מסריו, גם אם זה אומר לתקוף אותה רגע לאחר מכן. זאת, בניגוד גמור לנתניהו. "בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו לא עונה על שאלות, יש כאן פער אדיר שנוצר גם באופן הסיקור", היא מדגישה. "אצלנו ראש הממשלה לא עונה על שאלות, וזה אירוע מטורף".
"השיחות הן למספר של טראמפ, כלומר זה מספר ישיר שלו, זה לא עובר דרך אף אחד", מספרת קראוס, ומספקת הצצה נדירה לאופן שבו מתנהלת התקשורת עם המנהיג החזק בעולם, כולל הרגע שבו זיהתה נכנסת ממנו, שלא נענתה. היא חושפת כי נקודת המפנה ביחסו של טראמפ לסוגיית החטופים התרחשה לאחר ששמע מגורמים ישראלים מסר מייאש. "אני שומעת בצורה מאוד ברורה שגורמים בישראל אומרים לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואנשיו שרוב החטופים מתים. כלומר, מאותתים לו בסנטימנט של טראמפ, אין לך מה לעבוד על זה, אין לך פה 'ווין', אין לך פה הישג".
רגע המפנה ביחסו לחטופים, היא משחזרת, לא קרה מול מצלמות אלא בחדרים של מאר א-לאגו זמן קצר אחרי הבחירות ולפני ההשבעה. סביב טראמפ נלחשה אז הקביעה שממילא רוב החטופים מתים ואין פה "וין". קראוס פרסמה את זה, ומשם הכדור התחיל להתגלגל. משפחות חטופים ניסו להגיע אליו, ומרים אדלסון נכנסה ללחוץ על הנושא. על הדרך נבטה המשוואה הפשוטה שמלבה נשיאים עוד משנות ה-80: אם ביום השבעה משתחררים חטופים, מקבלים רגע רייגן. זה לא רק אמפתיה. זו אסטרטגיה פוליטית שמדברת טראמפית שוטפת.
הטראומה האמריקאית מקטאר
"כשטראמפ ננעל על היעד הזה, הוא הפעיל משקל נשיאותי אמיתי", מסבירה קראוס, ומספרת על הרגע שבו חמאס העביר תשובה שמבחינת נתניהו לא הייתה לעיסה. "טראמפ קיבל אותה ככן. זה מה שיקרה, הוא הודיע, והניע קדימה. "חד-משמעית, בלי טראמפ לא הייתה עסקה. לא רק בגלל הכריזמה והסאונדבייטים אלא כי הוא נתן לקושנר ולוויטקוף את כל הכלים. כולל אישור לדבר ישירות עם חמאס, מה שלא היה נהוג קודם. בתוך הסיפור הזה יושבת גם הטראומה האמריקאית מהתקיפה הישראלית בקטר. שם, במבטם של אנשי טראמפ, נחרט רגע של נבגדות. זה היה ציר שדחף אותם להניח הצעה כוללת לשולחן ולהפסיק לשחק לפי הכללים שהכתיבה ירושלים".
קראוס מתארת את טראמפ כמי שמבין היטב את כוחה של התקשורת ומיתוג, גם אם הוא לא תמיד יורד לדקויות. בשיחה שקיימה איתו לפני ההכרזה על עסקת החטופים, היא הרגישה את נחישותו: "הוא היה כל כך נחוש שהדבר הזה חייב לקרות. הוא אמר לי חד משמעית שזה הולך לקרות. הוא ממתג את זה מיד כ'הישג אדיר' ו'עסקה אדירה', וזה המסר שהוא רוצה להעביר".
לצד הגישה הנדירה לממשל, קראוס הפכה ליעד בולט של מה שמכונה "מכונת הרעל". היא לא מהססת להתייחס למתקפות האישיות והמיזוגניות נגדה. "כשארל סגל כותב שאני מסטיק בזוקה, באחת הביקורות המטופשות ששמעתי על עצמי, אתה מבין שזה ניסיון פשוט להשתיק את האמירות של אותה עיתונאית שמדווחת. זה קל לעשות את זה כשמדובר באישה, אז קל לדבר על הצבע שהיא לבשה".
היא מספרת על ניסיונות נוספים להכפיש אותה, כמו הטענה שבדה שידור מהבית הלבן. "קיבלתי בקשה לתגובה האם באמת שידרתי, או שזה פייק ניוז והמצאתי את הסרטון? כאילו, אתם רציניים? אתה מבין שמחפשים אותך". עם זאת, היא טוענת שהמתקפות לא משפיעות עליה. "אני אגיד לך את האמת, זה אפילו לא מכה קלה בכנף. מי שחושב שאם הוא יקרא לי מסטיק בזוקה או יפיץ עליי שקרים זה יגרום לי לא לדבר על טרפודי עסקאות או על יחס למשפחות חטופים - פשוט חי בסרט".