מנהרות, אחוזים, והאם בכלל ירשו לנו
לרגע נדמה היה שהציניות באולפן מתחלפת באי נוחות. אפילו דדי שמחי, נציגה הקבועה של התקווה, אמר בקול נמוך: "עצוב לי על ההצבעה, זה פשוט לא היה הזמן לסיפוח".
הדבשת של סמוטריץ’ – והפגיעה בשקט הסעודי
קושמרו הוסיף שהאמירה הזו פוגעת בעבודה מדינית של חצי שנה, תהליך שקט מול סעודיה, שיכול היה להניב נורמליזציה מדינית רחבה. וכמו תמיד, סמוטריץ’ בבורתו וטיפשותו הצליח במשפט אחד להרוס מה שדיפלומטים בנו בשקט חצי שנה. אלה הם מנהיגנו.
גיא פלג נגד אלמוג בוקר
כאן נכנס אלמוג בוקר, מרים דגל של תקווה: "בואו נרד מהשטויות של מדינת חסות. זו שותפות אמיתית עם ארצות הברית שיתוף פעולה מלא. נתניהו מגלה איפוק וזו הזדמנות".
אבל גיא פלג מיהר להנחית אותו, כשפגע בבטן הרכה של אלמוג בוקר: "אלמוג, אתה כתושב זיקים, העלית על דעתך שתראה משאיות עם שלט של טורקיה נוסעות ברצועת עזה?”
בוקר השתהה לרגע, בלע את הרוק, ואז אמר: "לא. זה לא צריך להיות הפתרון. אבל צריך לתת לארה”ב להוביל, רק אנחנו חייבים להיות שם כדי לשים סטופ במקומות מסוימים".
דנה וייס הסכימה עם בוקר: "יש פה משהו גדול מאיתנו, הלוואי שזה יצליח". ואז הגיע האבל הגדול - "אבל בואו לא נשכח, אם מישהו אחר היה ראש ממשלה, ונתניהו באופוזיציה, כמה היו זועקים על כך שטורקיה שולטת בעזה".
סוף דבר – ישראל 2025: מדינה בפיקוח
וככה נראתה מהדורת "אולפן שישי” של דני קושמרו: בין המנון אמריקאי לפתיח באנגלית, בין סאטירה לשתיקה, בין אלמוג בוקר ודדי שמחי שרואים באור חיובי את השתלטות ארה"ב בישראל, לבין פלג, אברמוביץ' ודנה וייס שמחזירים למציאות. בין גמלים לסעודים, בין ברגותי לחנינה של נתניהו.
התרעות פיקוד העורף