מיה מנסה לשכנע את רמי שכדאי להפגיש את דניאל עם פסיכיאטר - רק לשיחה קצרה וחוות דעת מקצועית - אבל רמי מסרב לכך בכל תוקף. כל הסטריאוטיפים שלא התגעגעתי לראות על המסך מופיעים בזה אחר זה - האישה והאמא שלא לוקחים את הדברים שלה ברצינות, הגבר שחושב שהאישה היסטרית, ממציאה דברים ו"מחפשת צרות איפה שאין", הבעל שפוזל לצדדים כי החיים בבית לא דבש, וההורה שחושב שהוא יודע הכי טוב עבור הילד שלו כי הוא פשוט לא מאמין במה שהילד עובר.
בסוף הפרק אנחנו רואים את השתלשלות האירועים בתחנת הדלק מנקודת מבטו של דניאל - הוא פוגש את סולימאן בזמן שהוא ממלא אוויר בגלגלים, וכמובן שהוא אדם שעוסק בעניינים מפוקפקים ואפילו פליליים שאנחנו בהחלט ניחשף אליהם בהמשך הסדרה. אבל גם לאנשים רעים יש רגשות, וראו את זה היטב על הפנים של סולימאן כשדניאל-עלי דיבר איתו, והזכיר לו את אחיו שכבר איננו.
התרעות פיקוד העורף