בהודעה מפורטת שפרסם, בה נמנע מלהודות לעיתון, הסביר לוינסון את החלטתו: "בשנה האחרונה לקחתי על עצמי להיות הפרשן המדיני של העיתון, מתוך תקווה למצוא בתוכי את חדוות העשייה העיתונאית שהייתה בי פעם, וחשתי שקצת אבדה. השנה הזו הייתה מרתקת. המו"מ לשלום, עסקאות החטופים, דרמות בינלאומיות. נהניתי לכתוב, אבל לאחר הרבה מחשבות עם עצמי, אני גם נאלץ להודות: 25 שנה חלפו מאז נכנסתי בשערי המקומון, ומלאכת הכתיבה היומיומית כבר לא מדברת אליי כמו שהייתה".
העיתונאי תיאר את התהליך הפנימי שעבר: "פעם הייתי מחכה למוכר העיתונים שיבוא למכולת. תייקתי כל מילה שכתבתי. לפני כמה שנים כיביתי את הפושים, והשארתי רק את הפושים על שמי. ומתישהו, גם את זה הפסקתי. כשהבחנתי שאני כבר לא כועס על המערכת כשהם מתמהמהים בעריכתי, ולא מחכה ליד המסך לראות שמה שכתבתי התפרסם, הבנתי שזה הזמן להמשיך הלאה. יבואו אחרים מוכשרים ממני".
ההודעה על העזיבה מגיעה בעקבות תקופה מורכבת. בתקופה האחרונה ננזף לוינסון לאחר שבדיקה פנימית שנערכה ב"הארץ" העלתה כי קיבל בעבר טובת הנאה מיוסי אליטוב, איש התקשורת, עורך "למשפחה" והעסקן החרדי. הנזיפה הגיעה לאחר שמו"ל העיתון הקים ועדה לבדיקת תכתובת שנחשפה בוואלה בינו לבין עיתונאי "דה-מרקר" גור מגידו. בראש הוועדה עמד יוסי קליין, ממוותיקי העיתון.
ב"הארץ" סירבו לפרט מה היה היקף הבדיקה, אך ב"העין השביעית" פורסם לאחרונה שאחת ממסקנות הוועדה הייתה כי לוינסון קיבל בעבר טובת הנאה מאליטוב. בנוסף, נושא שעלה לאחרונה בהקשר של לוינסון היה קשר אישי שהודה שיש לו עם שרוליק איינהורן, בעל חברת ייעוץ וקשרי ממשל "Perception Media" וחברה לייעוץ אסטרטגי שהקים בסרביה "Insight Partners". איינהורן נקשר במספר פרשיות פליליות במסגרת עבודתו בלשכת ראש ממשלת ישראל, ביניהן קטרגייט.
התרעות פיקוד העורף