במכתב ששלח לוועדה, דחה היו"ר שאה את הטענות שהתאגיד מוטה באופן ממסדי. הוא הודה כי ישנם "מקרים שבהם ה-BBC טועה" ושהדיווחים שלו דורשים לעיתים הקשר נוסף, אך התעקש כי לא היו סוגיות שהתאגיד ניסה "לקבור". טענה זו הועלתה בתזכיר בן 19 עמודים שחיבר העיתונאי לשעבר מייקל פרסקוט ונשלח לדירקטוריון ה-BBC. שאה טען כי הפרשנות שלפיה התאגיד קובר סיפורים "פשוט אינה נכונה", והוסיף כי "הסוגיות שהועלו על ידי מר פרסקוט הן בדיוק הסוגיות שנבחנו על ידי ועדת ההנחיות והסטנדרטים העריכתיים (EGSC) והדירקטוריון".
עם זאת, שאה הודה בקיומן של "בעיות בסיסיות", וציין לדוגמה את תחום העיתונות הארוכה (long-form journalism) ואת הפעילות של שירות BBC בשפה הערבית שעל פי ממצאי תחקיר, הוא מוטה נגד ישראל באופן שיטתי וקיצוני. הוא טען כי טעויות רבות היו "חד-פעמיות" ודחה את הטענה הרווחת כי "ה-BBC לא עשה דבר כדי לטפל בבעיות אלה".
לדבריו, במהלך שלוש השנים האחרונות התאגיד פרסם תיקונים, שינה הנחיות עריכה כדי להבהיר את עמדותיו, ביצע שינויים בהנהלה וננקטו צעדים משמעתיים. כדוגמה לפעולות שננקטו, ציין שאה כי צוות BBC בשפה הערבית עבר ארגון מחדש, מונה ראש חדש דובר ערבית לתחום האיכות והסטנדרטים העריכתיים בשירות העולמי, והוקמה יחידת מחקר חדשה למדיה חברתית.
בתוך כך, דובר ראש הממשלה סירב לשלול את האפשרות של ביטול אגרת הטלוויזיה בעתיד. לדבריו, "מגוון סוגיות" ייבחנו בסקירה קרובה של אמנת התאגיד, כולל מודל המימון שלו. "חיוני שמשלמי האגרה יוכלו לבטוח במה שהם רואים", אמר. עם זאת, אותו דובר הכחיש את ההאשמות שה-BBC מוטה באופן ממסדי. "אנו תומכים מאוד ב-BBC חזק ועצמאי", אמר הדובר, ותיאר את התאגיד כ"מוסד לאומי" בעל "שם עולמי".
התרעות פיקוד העורף