לטענתו לארח שהעניין צץ, היא הגישה נגדו תלונה על התעמרות כדי להקדים אותו, והתאגיד בחר להשעות אותו עד לבירור. עשור גולל בפוסט ארוך ומטלטל ברשתות את המקרה "מי שהייתה שותפתי המקצועית במשך שמונה שנים, שרון וכסלר, זו שאני הבאתי בעצמי להגיש את התוכנית שאותה ערכתי כמעט תשע עשרה שנים, הסתירה כי בעלה מייצג כעורך דין את נתניהו, יריב לוין ומוקדי כוח נוספים בשלטון. ובזמן שהשתתפה בראיונות ובדיונים שנגעו ישירות לנושאים שבהם בעלה עומד בחזית, לא נעשה גילוי נאות. לא כלפי המערכת, ולא כלפי הצופים.
למעשה היא פעלה בניגוד לקוד האתי של תאגיד השידור הציבורי וכללי האתיקה העיתונאיים הנהוגים במדינת חוק דמוקרטית. "כתב עשור והוסיף "וכשחששה שאעלה את השאלות המתבקשות, היא הקדימה מהלך והגישה נגדי תלונות: תחילה שאני כופה עליה אייטמים פוליטיים, אחר כך ש"פוחדת ממני", ועכשיו טענות להתעמרות. כאילו לכל שקר יש אחות גדולה ממנו. מי שמכיר אותי יודע עד כמה רחוקות הטענות הללו מן המציאות. אני מניח כי גם הנהלת התאגיד מבינה שיש כאן טעם לפגם. ובכל זאת, הושעתי מעריכת התוכנית שאותה נשאתי על גבי כמעט שני עשורים, עד לבירור.
וסיים עם הדברים הבאים " ואולי, כן, אולי, יש כאן גם עוד פרק בסיפור הגדול של הפריפריה מול האליטות הישנות. אך אני לא קורבן. אף פעם לא הייתי. אני אלחם על הדרך שלי. יכולת לפגוע בי יש לכל אחד. יכולת לבלבל את העולם, גם. אך לקחת ממני את חירות המחשבה? את האמונה בצדקת הדרך? את המצפון שמכוון אותי גם כשהסערה מתגלגלת סביבי? את זה, לא יוכל לקחת ממני איש. ואחרי הכול, אני מבין את הצורך של התאגיד בבירור, אני מאמין שהתאגיד יעשה בירור יסודי והוגן, ואני ניגש אליו בלב פתוח ובאמון. הצעתי להם כל דרך בדיקה שיוכלו לבחור, מעימות ישיר ואפילו פוליגרף, משום שאין בי דבר להסתיר. אין בי כעס, רק צער ועלבון. אני איש של אנשים, אוהב אנשים, ופתאום מוצא את עצמי בתוך מציאות קפקאית שלא בחרתי בה".