ג'ק, הולך ומתברר, היה טיפוס לא נחמד בכלל, לא נאמן לנשותיו, וכל בני המשפחה מצולקים מאישיותו הקשה. הבנים נשלטים בידי נשים חזקות ודומיננטיות, בני הדור השלישי מתעבים אותו מסיבות שונות, וכולם מתחילים במלחמה זה מול זה בניסיון לבטל את הצוואה החדשה ולהגדיל את החלק שהוריש להם.
"אני, ג'ק רייט" אינה סדרה מוצלחת במיוחד. היא אנגלית, מפוזרים בה פה ושם ניצוצות, אבל בסך הכל, כמו גיבוריה המוכים, היא די מוכה בעצמה. מעט המכות בה לא מרשימות, העבריינים מנומסים, המיני־דרמות אינן מרשימות או מפוענחות דיין, אין בה גיבור שניתן להתחבר אליו או לאהוב\לחבב אותו. הסדרה נראית כאילו היא בעצמה צאצא מוכה ומוחלש של ג'ק רייט, שלא יודע איך למצוא את דרכו בחיים ובסוף נדפק גם בירושה.
רק בנקודה אחת מתעוררת הסדרה לחיים ומתחילה לפעול במלוא הכוח - באופן מלאכותי ומקומם, בפרק האחרון, מתחילה הסדרה לייצר בצרורות את המקפצה לעונה הבאה, מה שאומר שהיוצרים היו יכולים לעשות יותר גם בדרך, אבל פשוט התעצלו. אפשר, גם מומלץ, לדלג.