וכאן מתפוצץ הדבר שהכי צרם לי: נפוטיזם הוא לא הישג. הוא לא תוכן. הוא לא סיבה לצופה להתרגש, והוא בעיקר לא משהו מגניב, אלא סתם עובדה נוספת לגבי מישהו. זה לא אומר עליו שום דבר טוב או רע. התייחסות כזו לקשר משפחתי יוצרת מציאות שבה קשרים מסוקרים יותר מיצירה, ושבה אנשים שמגיעים מהבית בלי שם משפחה מוכר הופכים פחות בולטים.
מה שחשבתי על האודישנים הערב:
האודישן המצטיין שלי: סער הדר. בלי טייטלים מיותרים, בלי "בן של".פשוט האודישן הכי טוב של הערב.
התרעות פיקוד העורף