תחילה הציג שכנר את עברו הספורטיבי של דבורי: "אני אספר שדבורי ספורטאי לשעבר, כדורעפן מקצועי". דבורי הודה באשמה: "פחות רואים היום, הייתי מנחית, הפועל מטה אשר, אוהב אותם עד היום. זה היה או להמשיך בקריירה או להיות קרבי, אי אפשר היה לא להיות קרבי. שיחקתי בנוער עד הצבא ואחרי זה צה"ל שתה אותי".
לאחר מכן, שיתף דבורי בתחושותיו מרגעי השידור המצמררים מאותו בוקר נורא ב-7 באוקטובר 2023 ותיאר כיצד הבין את גודל האירוע כבר בתחילתו: "אני חושב שתוך שעתיים הבנתי את גודל האירוע ואת העובדה שזה לא משהו שיגמר עכשיו", אמר.
"גם אמרתי בשידור, אנחנו במלחמה, זה לא עוד משהו קטן שאפשר לסיים אותו. 7 באוקטובר, זה הפתיע אותנו. אני שמעתי מראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, כולם אמרו חמאס מורתע, הוא רגוע, אנחנו בתהליך של הוצאת פועלים לעבוד בישראל, היינו בכלל באירוע אחר, הם עשו לנו תרגיל הונאה מטורף".
"לעולם אסור לנהל כאלו משאים ומתנים ולא לסמוך יותר על הצד השני. אתה יודע מה הלקח הכי גדול שלי? פחות סימני קריאה, יותר סימני שאלה. להיות ספקנים, גם למה שאומרים לך מהדרג המדיני ועד לדרג הצבאי", אמר.
על משמעות האחריות העיתונאית בעת מלחמה אמר: "המילה הנכונה כאן היא אחריות, כי אנחנו באירוע כל כך גדול, חריג ומסוכן שאנחנו צריכים להיות אחראים כלפי הלוחמים, ההורים שלהם, הציבור כולו שיושב ומקשיב - ולכן בעיניי ברגעים האלו אין סקופים, צריך להיות מדויקים ולבנות את התמונה ולהגיד את מה שאנחנו יודעים. החוכמה היא גם להגיד 'אני לא יודע, אני אבדוק עוד רגע'".
על ספרו החדש "משדר מלחמה" אשר מתעד את האירועים סביב מלחמת "חרבות ברזל" אמר: "אני רשמתי במחברות את כל השיחות והמפגשים שהיו לי עם מקבלי ההחלטות, גם דרג מדיני וגם שב"כ ומוסד, כי זה משהו שאני עושה לעצמי תמיד. אז ניגש אליי סמנכ"ל התוכן שלנו ואמר לי 'תתעד את הכל, אתה עוד לא יודע מה אפשר לעשות עם זה'. הספר מתבסס על הרשמים בזמן אמת שהיו מאוד אותנטיים, והיום מתחילים לשפצר את הגרסאות. דיברתי עם שר הביטחון, ראש הממשלה ועוד, זה עבר צנזורה. אני ב-12:00 בצהריים מדבר עם גורם בכיר והוא אומר לי 'יש לנו יותר מ-1,000 הרוגים' ולא האמנתי לו, זה היה נשמע לי בלתי סביר והוא צדק פלוס, לצערי. הספר מדבר על אותם מפגשים ועל המלחמה. החלק עליי בספר הוא מאוד קטן, כי בסוף זה סיפור על מלחמה".
בהמשך התייחס דבורי להחזרת החטופים: "אם יש משהו שהוא הפתעה עבורי והוא בגבול הנס, ש-20 החטופים החיים חזרו בחיים. אני אזכיר את הוויכוח הנורא שהיה ערב הכניסה של צה"ל לתוך עזה, שזה יפגע בחטופים והם לא יחזרו, והצבא הוביל מבצע ששמר עליהם והביא אותם. שאפו".
על חווית הדיווח מההפיכה בטורקיה אמר: "שלחו אותי מיד כשזה קרה. כשהגענו, הייתה שם טבעת של טנקים שהקיפה את שדה התעופה, ואיך שהוצאנו את המצלמה וצילמנו את הטנקים, קפצו עלינו שוטרים, הורידו אותנו לרצפה ואז הצלחנו להשתחרר מהאירוע ודהרנו לאיסטנבול. התחלנו לשדר בעברית, פתאום אנשים מתחילים לסגור עלינו, הלכנו לצוות אחר, הגיעו שוטרים וחילצו אותנו החוצה. הם עקבו אחרינו כל הדרך".
לסיום דיבר על הרגע הגדול בקריירה העיתונאית ועל חלומו המקצועי: "בעיתונות הרגע הגדול עוד לא הגיע. החלום שלי זה לשדר את החזרה של רון ארד. אנחנו יודעים שהוא אינו בין החיים, אבל להחזיר אותו לקבורה בארץ זה אירוע ענק".