"לא חשבתי שנידרש לסוגייה הזאת בשלב כל כך מוקדם. תמיד יש פחות תקנים וקיצוצים, אבל אנחנו עוד בשלבים הראשונים בטיפול הנפשי באנשים שחוו את 7 באוקטובר", פתח בוקר את דבריו. "זה לוקח זמן, ולפעמים התפרצות בשלב יותר מאוחר".
בוקר, שמתגורר בחוף אשקלון, תיאר מציאות שרחוקה מלהיגמר: "המלחמה מתנהלת. אתמול פיצוצים הרעידו את העוטף כמו בימים הראשונים של המלחמה כי צה"ל השמיד מנהרות ותשתיות. לאדם מבוגר כמו לילד, בטח שלנפגע חרדה, לא משנה מאיזה צד זה. זה מעלה מייד חרדות ודורש לא פעם טיפול באופן מיידי".
בוקר הגדיר את ההחלטה כ"מנותקת מהמציאות" וחשף נתונים מדאיגים: "גם עכשיו יש תורים של חודשיים-חודשיים וחצי. זו החלטה של משרד הבריאות, גם כעניין תקציבי וגם עניין שמגדירים אותו מקצועי".
לדבריו, למרות שממשרד הבריאות נמסר לו לאחר הפרסום כי העניין "עדיין בבחינה", חלק מהקיצוצים כבר מיושמים בשטח: "יש החלטה שמורידים את מספר הטיפולים מ-36 ל-24. אני מכיר אדם שנגמרו לו הטיפולים, והוא פשוט מפורק".
בוקר הסביר מדוע מעבר לטיפול פרטי אינו פתרון אמיתי: "צריך להוציא את הבן אדם הזה מהמיטה כדי לגרום לו לעמוד על הרגליים. מעבר לזה, זה לא רק עניין כלכלי, העניין הוא שאתה לא יכול להמשיך עם המטפל שלך, ואז להתחיל את כל התהליך מחדש, והנפש לא יכולה לעבור את כל מה שהיא עברה מחדש מ-0 ל-10."
והנתון המדאיג ביותר: "עדיין לא עברו 17 מיליון שקלים למרכזי החוסן. אי אפשר לשלם - לא לספקים ולא למטפלים והמטפלות". בוקר סיים את דבריו בקריאה דרמטית למקבלי ההחלטות: "אני כולי תקווה שמישהו יתעורר ויבין שצריך לעצור את זה. צריך לתת להם את כל המשאבים כי אמרתם לאנשים לחזור הביתה".
השאלה שמעסיקה כעת את תושבי העוטף: איך ניתן לבקש מאנשים לחזור לחיים תקינים כשהמדינה מושכת את השטיח הטיפולי מתחת לרגליהם, בעוד הקרקע עדיין רועדת מפיצוצים והלב עדיין דופק בקצב של טראומה?
התרעות פיקוד העורף