ולבסוף הוסיף את דעתו: “אני חושב שחי מרצוג-שבוז’י הרצוג הנשיא-כן ייתן חנינה, והכול יגיע לבג"ץ”. במילים אחרות, סגל רמז כי בדיוק כפי שהנשיא הרצוג האב העניק חנינה לבכירי השב"כ בפרשת קו 300, כך עשוי הנשיא הרצוג הבן להעניק חנינה לנתניהו - חנינה שבסופו של דבר, לדבריו, תתגלגל לבג"ץ.
אברמוביץ’ הרחיב ואמר כי עצם הגשת בקשת חנינה בישראל מהווה הודאה ואחריות על המעשה-אך לא במקרה של נתניהו. בציניות הוסיף: “נתניהו עושה לנו חסד ואומר: אני מוותר על זכותי להיות זכאי”. לאחר מכן התריע מפני הסכנות: “תראה מה הוא עושה כשהוא לא היה פנוי והיה עסוק במשפט. תחשוב מה יקרה כשהוא כן יהיה פנוי”.
לדבריו, הבקשה המסתמנת לחנינה עומדת “בניגוד לחוק, בניגוד לשכל הישר ובניגוד לנזק שנתניהו המיט על המדינה מאז 2016, כשהתפוצצה הפרשה”. בכך חתם אברמוביץ’ את ביקורתו החריפה כלפי נתניהו וכלפי סגל.
כזכור, פרשת קו 300 הייתה פרשה סבוכה שהחלה בשנת 1984 בחטיפת אוטובוס קו 300 בידי מחבלים, שחוסלו על ידי אנשי שב"כ לאחר שנעצרו חיים ותועדו כך בתקשורת.
במשך כשנתיים ניסה השב"כ לטייח את חיסול המחבלים החיים, כולל מסירת עדויות שקר ושיבוש חקירה. הנשיא חיים הרצוג השתכנע כי הליך פלילי יגרום נזק חסר תקנה לביטחון המדינה, ולכן ב-25 ביוני 1986 החליט לקבל את בקשת החנינה החריגה ולהעניק חנינה דרמטית - אך תוך הצבת תנאים: הפנייה לנשיא לחון את ארבעת אנשי השב"כ תהיה על דעת הקבינט הביטחוני כולו; ראש השב"כ יפרוש מתפקידו; ותוקם ועדה שתבדוק את נוהלי הארגון כדי למנוע מקרים דומים בעתיד.
התרעות פיקוד העורף