תרשו לי רגע להתפקע מצחוק מאחד הראיונות המשעשעים שיצא לי לשמוע, לקחת הפוגה קלה ורק אחרי שארגע מהצחוק המתגלגל אחזור לפה. אבל גם הייתה הציפייה לשאלה מהפאנל שלא נשאלה. הרי יש כל כך הרבה דיונים, כי צוות ההגנה של נתניהו דחה אינספור דיונים וכעת נדרש להשלים אותם. זה לא נאמר, אבל זה צעק מהמסך.
ואז חידד אחד הפאנליסטים: אם הבעיה היא לוח הזמנים, תבקשו מהנשיא הפחתת דיונים. למה חנינה? התשובה, שוב התחמקות. זה לא מתפקידו של הנשיא להחליט. עוד נשאל האם הוא מאמין במערכת המשפט, ואז הטיל חדד פצצה, שרומסת את כל הנרטיב שמייצר הימין: "אני מביע אמון בשופטים".
"התיקים מתפוררים" - הנרטיב שלא מתעייף אבל מתפורר מעצמו
מגל לא ויתר: אם התיקים מתפוררים אז למה לא להמשיך לזיכוי מוחלט? הרי אומרים שתיק אלף מבוסס. חדד המשיך לדקלם: "התיקים מתפוררים, כולם יודעים, העם יודע, כל בר דעת יודע". אבל האמת ברורה, שחדד יודע יותר טוב מכולם שהתיקים רחוקים מלהתפורר, לפחות תיק 1000. משפטנים, יועמ"שים לשעבר, שופטים ואפילו בכירי הליכוד יודעים זאת היטב. ועם זאת, הקמפיין והנרטיב השקרי הזה ממשיך להדהד. אם התיקים באמת מתרסקים, מדוע לבקש חנינה? נראה כי הדבר היחיד שמתפורר פה הוא הנרטיב של תיקים מתפוררים.
חדד התעקש שתיק 1000 "מביך" ו"נופח", והוסיף והדגיש כי מותר על פי החוק לקבל מתנות מחברים. ואני שואלת יחד עם כל הפאנל בפטריוטים אמש, אז למה לא לתת לבית המשפט לקבוע זאת? כשנשאל חדד על ידי ינון מגל האם נתניהו יגיע לעסקת טיעון שכוללת פרישה מהחיים הפוליטיים, חדד פסל על הסף והכריז שהוא מנפץ כעת את כל החלומות של מתנגדי נתניהו, כי זה מעולם לא יקרה.
כשנשאל מה יקרה אם הנשיא ידחה, חדד ענה שימשיכו במשפט עד לזיכוי. וכשנשאל האם הוא בטוח שהחנינה תתקבל, ענה: "לא הייתי מגיש אם לא הייתי מאמין שתתקבל". ופה הפצצה האמיתית: אם אין הודאה, אין אחריות, אין פרישה, מה גורם לעמית חדד לחשוב שהנשיא יאשר את הבקשה התקדימית הזו? הרמז שלו היה שקוף: זה מהלך שתואם מראש עם הנשיא, אחרת אין הסבר אחר לתשובתו.
כך או כך, הדרמה כאן רק החלה. המשפט "קורע את המדינה, את החברה הישראלית", קבע חדד, עוד שקר כלשהו, כי המשפט לא קרע את המדינה, אלא האסטרטגיה של נתניהו לסובב את המדינה סביב המשפט, זו שקרעה אותה. ההתקפה על מערכת המשפט, המשטרה, היועמ"שית, התקשורת, והניסיונות לעקם כל מוסד דמוקרטי שעומד בין נתניהו לבין היעד, הם שקרעו את המדינה, כי נתניהו רואה רק את טובתו האישית.
חדד רק נתן לזה מילים מכובסות. הוא לא שכח להאשים שוב ושוב את המשטרה, וכינה אותה משטרת המוסר, לאחר שלטענתו הזמינה את חברי הסגל של נתניהו וניסתה לסחוט מהם דברים פליליים על ראש הממשלה. בין השורות ניתן היה להבין את המסר האמיתי: תנו חנינה, ותראו איך כל ההתקפות על מוסדות הדמוקרטיה נעלמות. מעין עסקת "פרוטקשן" פוליטית. כמובן שהדברים לא נאמרו בצורה מפורשת אבל ניתן להבין בין השורות.