"סבתא שלי הייתה ניצולת שואה, זכרונה לברכה", סיפרה קולר. "אמא שלי, דור שני קלאסית כזאת, הייתה בת בכורה, ששמעה וספגה הרבה סיפורים מהשואה. היה הרבה הומור שואה אצלי בבית. סבתא שלי הייתה בזה והן היו צוחקות. הן היו משחקות ארץ עיר ובאמת לקח לי זמן להבין שזה לא כל כך מצחיק".
"אתה יודע מתי הבנתי? בשבעה באוקטובר. זה התקרב אליי, האימאג'ים האלה. השתנה לי הנרטיב. רציתי לספר לזוהר שלי, שזה לא קשור אליה יותר. אני רוצה לשלוף מתוכה את השאריות של מה שנשאר שם, שתוכל להתייחס שהמלחמה לא תהיה אישית לה. ואז השבעה באוקטובר - באיזה עולם זה לא אישי? זה אישי מאוד", הוסיפה לסיום.
התרעות פיקוד העורף