לא צפיתי, צריך לציין, בעונה הראשונה של הסדרה. לזה שלא צפה, כמוני, מדובר בתיעוד של שוטרים במשרד שריף במחוז בדרום קרוליינה המתחקים אחר נעדרים במחוז שנעלמו בנסיבות מעוררות חשש לחייהם. יוצרי הסדרה, ככל הנראה, שמו לנגד עיניהם כאחת המטרות לבלבל את הצופה ככל יכולתם, ולזכותם ייאמר שאת מטרתם זו הם משיגים במלואה.
איכות הצילומים, ריבוי המצלמות, איכות ה"משחק" של מי שבתחילה נחשבים ל"שחקנים" גבוהה מאוד ביחס לסדרת דוקו שגרתית. 1-0 אם כן לסדרת דרמה. שטחיות הדמויות, חוסר המעורבות בחייהן הפרטיים ולמעשה האדישות שמפגינה אליהן המצלמה מעניקה את הניצחון בסיבוב הזה לסדרת דוקו, והתוצאה כרגע מתייצבת על שוויון 1-1.
בסיבוב ההכרעה נקטע באופן מפתיע סיפורו של נעדר אחד שככל הנראה נרצח אבל גופתו לא נמצאה, וברגל קלה, באמצע הסיפור המאוד אינטנסיבי עד כה, וללא סגירת מעגל, ללא הסבר, מדלגת הסדרה לנעדר חדש, טרי מן התנור, וזהו הרגע שבו מעמיקה הסדרה את קמטי מצחו של הצופה ומשגרת אותו לברר אצל הגוגל מה קורה פה. הגוגל פוסק על דוקו, והניצחון הסופי, 1-2, מוכרז לטובת סדרת דוקו.
אלא שגם לסדרת דוקו יש כללים, ואחד מהם קובע בפירוש: לא תבלבל את הצופה. "נעדרים" עוברת בגסות על הכלל הזה, ולפחות בקרב הצופה הזה מעוררת צער על שהתחיל לצפות בה בכלל ועל הזמן שאבד לו מולה. חבל.
התרעות פיקוד העורף