זה גרם לי להסתכל על כל מה שכתבתי עד עכשיו על ארץ נהדרת בעין שונה. היללתי בתוכנית הזו דברים שלא הגיעו לחצי ממה שהיה בתוכניות מפעם. פתאום גם לראות את התגובות לסרטון הראו לי כמה זה חסר לנו - כשארץ נהדרת הייתה היילייט, עד כדי שגם הייתה לה מתחרה (!) - "שבוע סוף", למי שזוכרים. שניהם הביאו לנו קטעים אייקונים - שנראים כה רחוקים ממה שקורה כעת בסאטירה.
זה גרם לי לתהות, האם התוכנית תחזור לגדולתה? כי יום לאחר מכן העלו פרומו לתוכנית ששודרה היום, והרגשתי מעין ירידה ברמה ביחס לסרטון המוטרף ההוא של פרידמן. זה היה קצת מביך אפילו. האם זה מראה שצריך לפרוש בזמן? לבצע רי-ברנדינג? להחזיר את טל פרידמן? לא נדע.
אחרי ששמתי את השאלות העייפות על השולחן, נדבר על הפרק של היום.
בקיצור, הפרק הפעם גרם לי לעייפות. מזל שיש את תמיר בר, ערן זרחוביץ', ברלד ותום יער שיעירו קצת את העניינים. החלום שלי זה שתתעורר לחיים את הכתיבה הישנה של ארץ נהדרת, כמו במערכון של טל פרידמן, ושתתבצע עם השחקנים שיש עכשיו. תחכום זה חשוב, אבל לפעמים אפשר גם רק לצחוק.