הציטוטים מאותה כתבה ישנה, שבה הגדיר הרצוג את עצמו כאדם של "אפור", לא שחור ולא לבן, הפכו למוטיב חוזר. "אפור" כדרך קבלת החלטות, ועתה השאלה הגדולה: האם הנשיא יצליח לקבל החלטה אפורה שתתאים לכל הצדדים, או שהאפור הזה יהפוך אותו ללא החלטי, לא פה ולא שם. עם עקיצה ברורה שהנשיא הוא אדם אפור, כפי שהתנהל באפרוריות בימי המלחמה וקולו כמעט לא נשמע.
עוד הסביר וייסגלס שהתנאים הנוספים שהציג הרצוג דאז בפרשת 300 הם התפטרות ראש השירות, וכל החנונים נאלצו להתפטר מתפקידם מהשירות הביטחון הכללי. כמו כן גם לא זכו בהמשך לקבל מינויים ציבוריים שלא עברו בג"ץ לאור החנינה שקיבלו. בכך אולפן שישי הידק את הרצועה סביב הנשיא הרצוג, ודאג לוודא שהוא לא יעשה טעויות בקבלת ההחלטות שלו לחנינה לנתיהו.