גל דה פז היא בעיניי הנשק הסודי של העונה. הביצוע שלה ל-Crying לא היה רק מרשים קולית, אלא בעיקר חכם. גל בחרה לא ללכת על הבטוח, אלא לפרק שיר מוכר ולהרכיב אותו מחדש דרך פרשנות אישית, כשהיא משלבת את “העבריות מדימונה” ונותנת לו גוון בלוזי, מחוספס ונשי. זו לא הייתה בחירה של ריאליטי, אלא של אמנית שמבינה במה, הקשר וקהל. זה היה רגע שבו רואים מישהי שחושבת אירוויזיון - ולא רק שרה אליו.
חמישה כחולים לא הגיעו במקרה. ובכל זאת, דווקא אחרי רגע כזה, הגיעה ההערה של איתי לוי “אני חושש שתשעממי אותי”, והשאירה אצלי תחושה לא נוחה. קשה להבין איך זמרת כל כך גדולה, שונה ומעניינת יכולה לשעמם, במיוחד כשבתחרות יש לא מעט ביצועים הרבה יותר צפויים. ההערה הזו הרגישה לא במקום, ואולי אפילו כמו ניסיון לא ברור להציב סימן שאלה במקום שבו כבר יש סימן קריאה.
ובכל זאת, חשוב לומר ביושר: הקרב הזה לא מתנהל לבד. כי מהצד השני עומד נועם בתן - והוא היה מושלם בפרק הזה. לא פחות. ביצוע מדויק, קול ענק, נוכחות שעוברת מסך בלי מאמץ. נועם מרגיש בינלאומי מהרגע הראשון, והבית הצרפתי מוזיקלי שהוא מביא נותן לו יתרון ברור על במה אירופית. זה הכי אירוויזיון שיש כאן - מלוטש, מקצועי, בטוח בעצמו.
וזו בדיוק הנקודה: הכוכב הבא הפכה לקרב ראש בראש החל מהפרק הזה לדעתי. לא בין טובים לגרועים, אלא בין שתי תפיסות שונות של נציגות. נועם מביא דיוק, ליטוש ושלמות ביצועית. גל מביאה עומק, זהות ואמירה. שניהם ראויים, שניהם חזקים, ושניהם יכולים לייצג את ישראל בכבוד. השאלה היא איזו ישראל רוצים לשלוח השנה. החלק שמבאס אותי הוא שזה מרגיש שההפקה שמה את כל הז׳טונים לנועם, ולא ממש משאירה מקום לגל, וממש לא ברור לי למה.
יש פה מקרה קלאסי שבו ההפקה יכלה להפוך את התחרות למותחת הרבה יותר, אם מבחינת העריכה היו מבליטים את שניהם וגורמים לנו להבין שזה קרב ענקיים שלא הוכרע. במקום זה גורמים לנו להרגיש שזה בכיס הקטן של נועם בתן. כל התעופה הזו לא מוסיפה, אלא מורידה. אשמח לקצת יותר איזון בכל מה שקשור לנועם.
וכעת לשאר ביצועי הערב:
שירה זלוף ממשיכה להוכיח שמדובר בכישרון גדול. שליטה בבמה, דרמה מדויקת, עומק רגשי וביצוע שהחזיק עניין מתחילתו ועד סופו. היא בהחלט ראויה להישאר בתמונה, ואולי אפילו לקבל יותר קרדיט. האדום של אסף אמדורסקי הרגיש מנותק מהאווירה הכללית ומהחיבור של הקהל.
שקד סלומן הציג קול מצוין וביצוע טוב מאוד, אבל לא השיא שלו. בעיית הקצב מול הפלייבק הורגשה, ובאירוויזיון אלו בדיוק הפרטים שלא עוברים מתחת לרדאר. שקד מוכשר ומקסים, אך בשלב הזה מרגיש פחות כמו נציג לאירוויזיון.
מנטמר טגניה היא זמרת מצוינת ומדויקת מאוד, עם קול נקי וברור, אך מעט סגורה ומאופקת. יש מקצועיות, יש טכניקה - חסר רגע של התפרצות שיישאר בזיכרון. אבל כן אפשר לראות את הפוטנציאל שלה להמשך התחרות.
אולי בחירת השיר לא הייתה המדויקת ביותר, אבל יש שם קול, רגש ונוכחות שמתאימים מאוד לתחרות בינלאומית. דניאל הוא בדיוק מסוג המתמודדים שיכלו לגדול לאורך העונה, וחבל שלא ניתנה לו ההזדמנות הזו. הוא יחסר, ואין לי ספק שעוד נשמע עליו בהמשך הדרך.
התרעות פיקוד העורף