הנה עוד דוגמה. שיחקתי עם ילדים כדורסל, מספר (צועק כמובן) הארט, ילד עיקם את הקרסול, הייתי בטוח ששבר אותו. הילד קם, מתח את הרגל וחזר להיות בריא וקופצני כמו קודם. אני, אומר הארט, כופפתי את הרגל ושבוע לא יכולתי ללכת. מי שמוצא כאן הברקה או אבחנה שנונה שיקום. אני לא מצאתי.
הקהל שוב צחק עד דמעות. למה? רק לקהל פתרונים. הייתי ממליץ להם על "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב, שנכתב לפני 80 שנה פלוס-מינוס, אם כי ההשוואה הזאת לטעמי פוגעת באלתר דרויאנוב המנוח. אצלו היו ניחוחות אמיתיים של רחובות, סביבה, רמאים, מין דיימון ראניון כזה, וכיו"ב. הארט עם הקרשים שלו לא מדגדג לדרויאנוב אפילו את הסוליות.
ואם כבר מדברים על הומור שגם בוחן סוגיות חברתיות, לא זוכר ששמעתי סטנדאפיסט ישראלי מסתכן. אולי יש כאלה, בטח אי אפשר לשמוע את כולם, וסליחה אם פגעתי במי מהם, אבל לא זוכר ששמעתי אחד מהם מכניס יד למים רותחים. לא שמעתי סטנדאפיסט ישראלי בודד שנוגע אפילו עם סיכה בציבור רגיש, קופצני, אורב לחיכוכים כמו נושא הטרנסג'נדרים.
לפני מספר חודשים כתבתי כאן על הקהילה והשתמשתי בטעות בכינוי טרנסג'נדר. ביום פרסום הביקורת כבר קיבלתי שלושה טלפונים שהכינוי הנכון הוא טרנסג'נדרית. מול תיקון טעות אני מצדיע. במתן חסינות מצחוקים אין יתרון לטרנסג'נדרים על פני כל ציבור מאופיין אחר - פולניות, נשות הקצב, נהגי קטר וכבאים - הכל וכולם כשירים לעלות על מזבח הצחוק. סטנדאפיסט ישראלי יעדיף בדיחות על אשתו המרוקאית/פולנייה /תימנייה, מאשר לומר על הבמה, אמא'לה, את המילה המטונפת זין.
לא האמנתי כמה רחוק אפשר ללכת בקומדיה וכמה משכיבה על הרצפה היא יכולה להיות) - חריף, גס, גאוני באבחנות שלו, ואוי כמה שהקהילה הטרנסית זעמה. כמה הם שונאים אותו עכשיו. איך שהם מקללים אותו בכל הזדמנות, והוא ממשיך בשלו. הוא לא מפזר עליהם ארס - הוא דוקר אותם איפה שמצחיק, כמו שהוא צוחק על לבנים, כמו שהוא צוחק על המשטרה, כמו שהוא לועג לטראמפ, כמו שהוא תוקע סיכות ביהודים.
אז זהו זה. אז הגענו ליהודים. כמה בדיחות נטולות רוע, ואגב לא מוצלחות מדי, הקימו על שאפל שפע ארגונים יהודיים חמושים בצווחה הרגילה “אנטישמיות". איזה הבלים מטופשים. לא מגיע ליהודים יחס עדיף או שונה מבני כל מגזר אחר שנכנס לפיו הבוטה והחכם. מה שהוא שופך על ראשם של, נגיד, הקוריאנים שהיגרו לאמריקה יכול להישפך גם על ראשם של יהודים.
אני לא אוהב אותו פחות אחרי ששמעתי את זה. זה מלמד אותי שהידע של שאפל על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מוגבל מאוד ונשאב מתוך רשתות טלוויזיות אמריקאיות שרחוקות מאוד מסיקור הוגן, ושלא יצא לשאפל לשבת אי פעם מול האח בחוותו שבאוהיו ולקרוא איזה ספר שמלמד על תולדות הסכסוך. וחוץ מזה זכותו לחשוב שאנחנו מבצעים רצח עם.
שלושת רבעי עולם בערך חושבים שאנחנו מבצעים רצח עם, ו-70 אלף ההרוגים בעזה, בניכוי כמה אלפי נוח'בות, תורמים לתפיסה הזו. אני בטוח שעשה זאת בסיוע יכולת ההומור האדירה שלו ומחכה בקוצר רוח לראות כיצד עשה זאת. אין לי בעיה עם זה שהוא קורע אותנו לגזרים. אדרבה - שיקרע. העולם צריך עוד כמה דייב שאפלים. רק שימשיך להצחיק. לבדיחות גיחי בסגנון איש התחלק על בננה מתוצרת בית החרושת של קווין הארט, אני לא מוכן לשלם על כרטיס.
התרעות פיקוד העורף