אמש באולפן שישי של 12, נראה היה על פניו שהשיח מסביב לשולחן הפאנל מתנהל על מי מנוחות ובאווירה טובה של חג החנוכה, אולם לא כך הדבר. עד מהרה הפך השיח לנוקב ונשכני לא פחות מפאנלים קודמים, שהפכו כמעט לתוכנית הריאליטי הכי מוצלחת בטלוויזיה.
כך, בלי למצמץ, ולפי ראייתו, חרץ שמחי את דינו של הצבא. גם אם בחצי פה הסכים שגם הדרג המדיני צריך להיחקר, הוא חשף את קלפיו האמיתיים. מדבריו משתמע כי הוא מסיר את האחריות מהממשלה, שתשמח עכשיו לאמץ אותו לחיקה. בעיקר ראש הממשלה, שהביקורת שהטיח בזרועות הבטחון ובאישיה הבכירים לאורך כל תקופת המלחמה מוכרת וידועה, ועכשיו מקבלת חיזוק מאישיות כמו דדי שמחי, שלאחרונה גורף אהדה ציבורית לא מבוטלת, ולהערכתי בקרוב יהפוך לשחקן פוליטי במגרש עם מקום טוב בפריימריז של הליכוד.
בין באגס באני לקווים האדומים של ההיגיון הסביר
דדי שמחי, שבאופן אישי אני מעריכה כציוני פטריוט שקשה לעיתים להתעלם גם מדברים שנויים במחלוקת שהוא אומר ויש בהם מן ההיגיון, הציע אמש שבמקום שכולם יתעסקו בניחושים האם סיפור "באגס באני" במשפט של נתניהו הוא מוגזם, מופרך או מצוץ מהאצבע ושהשופטים עושים משפט צדק לנתניהו - אולי כדאי שהמשפט ישודר לציבור והוא יחליט ויעשה את הבחירות שלו.
אלא מה? כאשר דדי שמחי טוען שצריכה לקום וועדת חקירה שתהיה מקובלת על הרוב, גם על האופוזיציה וגם על הקואליציה, ושהיא אפילו תהיה עם סמכויות רחבות יותר מוועדת חקירה ממלכתית, כמו סמכות להפעיל עונשים על נחקרים שיימצאו אשמים - הוא מסתפק באמירה כללית מבלי לפרט איך תהליך כזה הוא בר ביצוע, אם בכלל.
אני אף חולקת על הקביעה הנחרצת שלו אמש שהטילה את מלוא האחריות על צה"ל במחדל אוקטובר. ישאל כל בר דעת - ומה עם הקונספציה השגויה של הדרג המדיני ששקע במשך שנים בתרדמת חורף ולא היטה אוזן קשבת להתרעות שהגיעו מהדרג הבטחוני (והדברים הוכחו), על כוונותיו של החמאס לתקוף ועל התחזקותו, על אף שנתניהו חוזר וטוען כהרגלו שהוא לא ידע ולא משכו בשרוולו.
הו-הא מי זה בא?
ערוץ 12, שלא בדיוק נחשד באהדה יתירה לנתניהו, ניסה בהצגת הסקר המחמיא לבנט, להתחיל להחדיר לתודעת הציבור ולתשומת ליבם של מי שחשבו שאין תחליף לנתניהו, שהנה סוף סוף נמצא מועמד ראוי שיכול להתחרות על ראשות הממשלה. אולי בתקווה שזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה.
הסקר בעצם מכוון לכל האנשים הפרגמטים, שרוצים לראות דם חדש בממשלה הבאה גם בקרב בוחרי הקואליציה, והוא מעביר מסר ברור: אם אתם רוצים להחליף את הממשלה המכהנת שטירללה וממשיכה לטרלל מדינה שלמה בכל אספקט ובכל תחום אפשריים - תבחרו במועמד שיש לו את רוב הסיכויים להחליף ראש ממשלה מכהן ואת ממשלתו.