בהמשך לתדהמה שאחזה במגישת המהדורה ובכתב, גם אני בבית החלטתי לעשות מעשה - וניגשתי אל לוח השנה כדי לוודא שהתאריך לא התחלף במפתיע ל-1 באפריל.
בהשראת המטורלל הראשי
למרות שהרעיון עדיין בבדיקה, נלך ישר לשורה התחתונה: מתקן כזה לא יקום. הוא לא יקום ממיליון סיבות, אבל הנה רק שתיים מהם, למי שהשתכנע כמו שב"ס "לבחון את הנושא": ראשית אין בעיה של אבטחה במתקני המעצר לעצירים ביטחוניים. המקרה החריג הזכור בהקשר הזה אירע לפני כמה שנים עת ברחו שלושה אסירים מכלא מגידו. כלומר, גם לשב"ס יש 100 דאגות לפני שיגיעו לזה.
רוצים עוד סיבה? הדבר האחרון שישראל זקוקה לו הוא עוד קצת יחסי ציבור גרועים בתחום זכויות האדם. נכון שתדמיתה של ישראל בעולם היא הדבר האחרון שמעניין את הכנופייה הגזענית שמקיפה את השר לביזיון לאומי, אבל למרות שראש הממשלה מינה אותו בכוונת-מכוון, הרי שהוא עוד חולם לטוס בעתיד למדינות שאינן ארה"ב של טראמפ או הונגריה של אורבן.
מי שחשב ששמע וראה כבר הכל, מוטב שיחכה, כי השיא עוד לפנינו. במו אוזניי שמעתי את יוסי אלי מדווח שאחת האפשרויות הנשקלות היא שהמתקן יוקם בסמוך לחמת גדר, ככל הנראה (זאת כבר תוספת שלי) כדי להקל על שינוע התנינים לתעלה שתקיף את מתקן הכליאה.
סיכה מוזהבת
אם תחשבו על זה, מדובר בסטארט-אפ, שמתכתב עם הריביירה העזתית שחשפו בסוף השבוע המתווכים של טראמפ: אפשר שמדובר כאן במיזם תיירותי שבו יוכלו המוני בית ישראל להמשיך, אחרי טבילה במרחצאות, ישירות אל מתקן הכליאה כדי לחזות שהאכלה של האסירים הביטחוניים בתפריט דל, ללא פיתות מעשה ידיהם, כפי שכפה עליהם שר הגימיקים.
בחנות המזכרות ימכרו חולצות של "לקוסט" ויתרה מזאת, אם תתקבל הצעתו לעונש מוות למחבלים, יוכלו המבקרים להשתתף בהגרלה שתעניק למאושרים את הזכות לכרוך את חבל התלייה סביב צווארו של המפגע או למשוך בידית שפותחת את הדלת שברצפה תחתיו (ויקבלו כשי את סיכת חבל התלייה המפורסמת. שלא תגידו שלא חשבו גם על מרצ'נדייז).
מי שרוצה מוזמן להמשיך ולהתבדח, אבל בתנאי שיזכור שהבדיחה של היום היא הכותרת של מחר. מישהו האמין ששירות בתי הסוהר ישקול הקמת מתקן כליאה בסמוך לחמת גדר שבו יחליפו תנינים חיים את הגדר?
ומילא זה, חמת הגדר של הצופים צריכה לעלות ככל שנזכרים שבסוף השבוע הזה נגררה המשטרה אל בג"ץ (בדיון על כיתוב החולצות של אוהדי הפועל תל אביב, שפסק הדין שלו היה צריך להיות ידוע מראש לכל בר דעת), רק כדי לחזור ממנו נזופה ומושפלת. שבנצרת נרצחו אב ובנו לעיני כל, ואם לאלימות במגזר הערבי (שבן גביר מעודד) כבר התרגלנו, הרי שבראשון לציון הותקף עובר אורח תמים על ידי חבורת פושעים שהכתה אותו קשות וחטפה את כלבתו.
אתמול זו הכלבה שלו, מחר אלה עלולים להיות, חלילה, הילדים שלנו, שייחטפו תחת האין-משטרה שנציגיה עסקו לאורך כל השבוע האחרון בלככב באולפני הטלוויזיה ולהוכיח שהם אינם מבינים דבר וחצי דבר בסוגיות הקשורות לחופש הביטוי.
את כל זאת הם עשו בזמן שהשר, שדרדר אותם לתהום הדימוי הציבורי, עבר לדרדר את שב"ס בהצעות הזויות. הנושא של הפארסה הזאת הוא אולי דמעות תנין, אבל המחיר שנשלם כולנו על המשך הקרקס הזה ילווה בדמעות אמיתיות לגמרי.
התרעות פיקוד העורף