"אנחנו חולקים משהו משותף כי יש לנו לב, למרות שאנחנו עיתונאים. תמיד אנשים ידברו", השיב אסנהיים לביקורת. "אני עיתונאי כבר 26 שנה, יש לי אינטגריטי ויש לי כבוד למקצוע, וראיינתי את אלי פלדשטיין על פי כל הסטנדרטים העיתונאיים שלפחות מוכרים לי מכל שנותיי כעיתונאי".
"תחרות גדולה" על הראיון
אסנהיים חשף כי הוא לא היה היחיד שחיזר אחרי פלדשטיין. "סביב הראיון הייתה תחרות גדולה", סיפר, ודחה את הטענה שהחברות ביניהם היא זו שהכריעה. "יש לו הרבה חברים בתקשורת. אני חושב שהוא בחר בבמה הזאת מכל מיני סיבות שלא ירדתי עד הסוף לעומקן - הוא כנראה סמך עליי שאוכל להביא את הדברים, יחד עם זה שאשאל אותו את השאלות הכי קשות בנסיבות האלה".
המראיין תיאר את מפגשו הראשון עם פלדשטיין כחייל צעיר חרדי שהחליט להתגייס לדובר צה"ל. "כשהכרתי אותו לראשונה, פגשתי אדם מאוד חד וכשרוני, גם 'ערבבן' כזה שיודע להגיע לאיפה שהוא רוצה. 'חתול רחוב' גם במובן החיובי וגם קצת במובן השלילי של המילה: כריזמה גדולה, קסם אישי גדול, יודע להתחבב על אנשים", נזכר.
לדבריו, פלדשטיין היה שאפתן מובהק. "פלדשטיין רצה להיות במקום הכי משפיע. מקצועית, הוא דובר מצוין שמבין תקשורת במידה מאוד עמוקה. הוא חשב שהוא יכול להיות בצמרת, ללחוש על אוזניהם של האנשים שחורצים גורלות", תיאר אסנהיים. "ב-11 באוקטובר 2023, כשטופז לוק, דוברו של ראש הממשלה הציע לו לעבוד בלשכה, מבחינתו זאת הייתה הגשמה של חלום. משם הוא התחיל להיות חלק מהכוורת של דוברות ראש הממשלה".
חשיפה: למה לא קיבל סיווג ביטחוני
אסנהיים מבטיח שהראיון יספק מבט ייחודי למעגלי הכוח הפנימיים. "בדרך כלל אנחנו שומעים עדויות 20-30 שנה אחרי שהדברים קורים. פה אתה מקבל עדות מגוף ראשון ממה שקרה שם", הבטיח.
מבחינתו, השאלה המרכזית היא רחבה יותר: "איך כל כך הרבה אנשים שקרובים ללשכת נתניהו מסתבכים: נחקרים, חשודים או עדי מדינה? איכשהו הם מצליחים בעשור האחרון לגעת באש ולהסתבך, ופלדשטיין הוא לא הראשון, וכנראה לא האחרון שזה קורה לו".
אסנהיים תיאר את מחשבותיו במהלך הכנת הראיון. "חשבתי כמה בקלות אפשר להסתבך. זה קורה לי מול הרבה מרואיינים, איזו מהירה הדרך למטה. זה לא רק חטא היוהרה, כשאתה בצמרות הגבוהות אתה מרגיש ששום דבר לא יכול לגעת בך, שהמדינה היא אתה. כשפלדשטיין רצה לפרסם את המסמך, הוא לא תיאר שהוא יגיע לחקירת שב"כ במרתפים. כשזה קורה, אתה מרגיש כמה מהירה הדרך למטה".
הוא הוסיף שאלה אישית: "חשבתי על עצמי - האם גם אתה יכולת להסתבך ככה וליפול בהשמדת ערך כל כך ברוטלית לעצמך? אלה שאלות מטרידות".
"קורבן הוא לא"
אסנהיים דחה את האפשרות לראות בפלדשטיין קורבן של נסיבות. "אני לא חושב שמישהו שמגיע לצמרת כל כך גבוהה ונוגע באש הכי רותחת יכול לראות בעצמו קורבן של נסיבות. אתה מבין שאתה צריך להיזהר שלא להגיע אל הגבול האפור. קורבן הוא לא, לפחות בפרשת המסמך".
עם זאת, הוא הצביע על שינוי משמעותי ביחס הרשויות: "אנחנו יכולים לומר שיש הבדל מאוד גדול בין ה'הו-הא' שעשו בפרשה הזאת מאז שהיא התפוצצה, לבין היום - הוא מסתובב בלי תנאים מגבילים, והמשפט - אין עוד תאריך יעד לתחילתו".