לרוב שלב הדואטים בתוכנית הזו דווקא נחשב לשלב שמרים חיבורים מפתיעים, כימיה חדשה, לפעמים אפילו גרסאות טובות יותר מהביצועים הסולו. כאן זה פשוט לא קרה. חוץ מדואט אחד בולט באמת, לא היו יותר מדי רגעים מוזיקליים שנשארים איתך אחרי שהמסך כבה. זה היה פרק די משעמם, למרות שכמובן יש בו כישרונות, אבל משהו פשוט לא התרומם מבחינתי.
מעבר לפרסומת הלא מאוד סמויה לתוכנית השישי שלהן, קיבלנו רגע טלוויזיוני אייקוני באמת. קודם כול - ממתי הן שרות? ושרות ממש יפה! לא ידעתי את זה, ומסתבר שאני לא היחיד. משהו בשילוב הזה היה כל כך מבדר, כל כך לא מתאמץ, עם קריצה מודעת לעצמה, שזה הפך לרגע השיא של הפרק כולו. גם רותם ואסי, שהנחו את הסיטואציה, התעלו על עצמם והיו קורעים. זה אולי לא קידם אותנו מילימטר לעבר אירוויזיון מוצלח לישראל, אבל לפעמים מותר להגיד תודה על רגע טלוויזיוני חד פעמי שעובד. אז כן - תודה לגלית ואילנית, חולה עליכן!
הביצועים של הערב: הדואטים נמשכים
ואז הגיע הדואט של אלונה ארז ושירה זלוף - והערב סוף סוף קיבל רגע מוזיקלי אמיתי. זה היה הדואט הכי יפה של הפרק, ואולי מהיפים בכל שלב הדואטים עד עכשיו. ביצוע מרגש, נקי, מדויק, כזה שנוגע ישר בבטן ומייצר צמרמורות לכל אורכו. שתיהן מוכשרות מאוד, ושתיהן בעיניי מתאימות לאירוויזיון. אני שרוף על שירה זלוף, ויש לי תחושה חזקה שהיא יכולה להיות נציגת אירוויזיון מדהימה: קול, נוכחות ויכולת לרגש בלי מאמץ. זה היה הדואט שהיה שווה את כל ההמתנה של הערב.
בסוף הערב הודחה שיה אביתן, לאחר שהדואט שלה ושל דורין אור זכה לציון הנמוך ביותר. היא זמרת מוכשרת ומתוקה, והדרך שלה ממש לא נגמרת כאן. מאחל לה המון הצלחה בהמשך.