לאורך הפרק, צריך לומר ביושר, השופטים דווקא קיבלו לא מעט החלטות נכונות. הם דיברו על התאמה לבמה הבינלאומית, על נוכחות, על בשלות ועל פוטנציאל אמיתי לאירוויזיון. אבל שוב, ברגע שבו צריך היה להכריע מי הולך הביתה, נדמה שהקריטריונים האלה התמסמסו.
וכאן בדיוק נחשף הדיסוננס שמלווה את הכוכב הבא מתחילתה: תחרות שמצד אחד מתיימרת להיות קדם אירוויזיון, ומצד שני מתנהלת כמו ריאליטי פריים טיים קלאסי. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הייתה הדו קרב בין דורין אור ללהקת פורטרט. דורין נתנה ביצוע משמעותית טוב יותר, והיא עברה שלב, בעוד הם הועמדו להדחה. מבחינה סגנונית, נוכחותית ואמנותית, דורין הרבה יותר מתאימה לאירוויזיון. אבל היא שומרת שבת, והאירוויזיון, כידוע, מתקיים בחלקים מסוימים שלו בשבת.
זו לא שאלה ערכית אלא טכנית לגמרי - ובדיוק כאן נוצר אותו יצור כלאיים בעייתי: מצד אחד, תוכנית בפריים טיים בערוץ הנצפה בישראל, שבהחלט ראוי שיהיה בה ייצוג לכל חלקי החברה, כולל שומרי ושומרות שבת. מצד שני, אם זו באמת תחרות לבחירת נציג לאירוויזיון, קשה להתעלם מהעובדה שמתמודדת שמראש לא יכולה להשתתף בגמר עצמו, מדיחה מתמודדים שכן יכולים.
בתוך הדיון הזה, עלתה במהלך העונה גם אמירה שחוזרת ברשתת של גילי צנעני ודורין אור, שלפיה אם אחת מהן תזכה - "אלוהים יעשה נס" והאירוויזיון יעבור ליום שני. זו אמירה כנה, מאמינה ואופטימית, שנאמרת ממקום אישי ורגשי. אבל במציאות של האירוויזיון, קשה להתעלם מהעובדות: לאיגוד השידור האירופי יש תקנון נוקשה מאוד, והגמר מתקיים בשבת ללא אפשרות לשינוי. זה חשוב להאמין, אבל במקרה הזה מדובר בתקווה שקשה לראות איך היא מתממשת בפועל.
דורין אור בחרה לשיר ביוונית - בחירה מעניינת שהציגה צד אחר שלה. מצד אחד, הבחירה הזו רעננה והראתה אומץ; מצד שני, לא בטוח שזה היה השיר שהוציא ממנה את החוזקות הגדולות שלה. ועדיין, הביצוע שלה היה טוב משמעותית מזה של פורטרט. והיא כמובן מנצחת בצדק.
ואז הגיעה שירה זלוף. עם שיר מקורי שהיא "המציאה", ביצוע ענק, ונוכחות של מוצר מוגמר. בעיניי, זה היה הביצוע הטוב ביותר של שלב הדו קרבים כולו. יוצרת, מבצעת, כוכבת ומוכנה לאירוויזיון כבר עכשיו, ממש הרגע! ולכן הניצחון שלה בדו קרב לא הפתיע אותי.
ככל שהעונה מתקדמת, הדילמות של הכוכב הבא רק מתחדדות. בין קודש לאירוויזיון, בין ריאליטי לתחרות בינלאומית, התוכנית ממשיכה ללכת על חבל דק ולעיתים נדמה שגם היא עצמה עוד לא החליטה מה היא רוצה להיות באמת. בסוף הערב הייתה פרידה כואבת, ובעיקר מעט מתסכלת. גילי עוזבת את התחרות לא בגלל חוסר כישרון, להפך.
היא עוזבת דווקא אחרי שהראתה התקדמות, נוכחות ופוטנציאל אמיתי לבמה גדולה. יש לה קול מרגש, קסם אישי, והילה מעל הראש. היא הייתה אחת הדמויות המסקרנות בעונה הזו, כזו שהרגישה כל הזמן על התפר שבין ריאליטי לאירוויזיון. ייתכן שמבחינה טכנית זה פשוט לא הסתדר, אבל ברמה האמנותית גילי צנעני בהחלט הוכיחה שיש לה את זה!