איתן עלה לבמה כשהוא חולה. זה היה ברור כבר מהתווים הראשונים. הקול נשבר, הנשימה לא ישבה כמו תמיד, והדיוק שהוא בדרך כלל אחד מסימני ההיכר שלו - לא היה שם. אבל מה שהכאיב באמת לא היה רק הביצוע, אלא התגובה שלו לעצמו. הרגע שבו הוא הבין שזה לא היה ערב טוב. הרגע שבו הוא לקח את זה ללב, עמוק כל כך. ממש כאב לי לראות אותו מהצד. שלושה אדומים. ומבט אחד מושפל. אכזבה של אדם שמאוד רצה, שנתן את כולו, ויודע שהוא יכול יותר.
אני מודה: בתחילת העונה לא חשבתי שאיתן הוא בהכרח נציג אירוויזיוני. אבל בפרקים האחרונים שיניתי לגמרי את דעתי. פתאום ראיתי מול העיניים לא רק זמר, אלא דמות. פנים יפות של ישראל. מישהו עם לב פתוח, רגישות, ואומץ להיות מי שהוא. איתן מסמל עבור הרבה אנשים משהו גדול יותר מתחרות שירה, והוא עשה את זה בלי מאמץ, בלי פוזה.
יקרה מפז
ואז הגיע הביצוע ופה קרה משהו גדול. Natural Woman יצא ממנה כמו משב רוח: קליל, נונשלנטי, אבל מלא רגש ואמת. וברגע האקפלה שם היא פשוט לקחה את זה. יציבה, מדויקת, בלי פחד. איפה שאחרים רעדו, היא עמדה חזק והוכיחה איזו זמרת ענקית היא.
נופל בין הכיסאות
ובכל זאת שלושה אדומים וציון נמוך במיוחד של 49%. בעיניי זה מרגיש כמו פספוס גדול. יש מתמודדים עם פחות פוטנציאל אירוויזיוני שמקבלים חיבוק הרבה יותר גדול. חבל, כי לתמיר יש את כל הנתונים רק צריך לדעת לראות את זה בזמן.
שני המועמדים להדחה היו איתן אהרון ותמיר לוי. הבחירה נפלה על איתן והרגע הזה סגר ערב חזק, אמוציונלי, וכואב במיוחד. ערב שהזכיר לי למה לפעמים ריאליטי מצליח לגעת עמוק בלב, הרבה מעבר לציונים ולכחולים. לסיכום הרגשתי שהיה פרק גדוש ברגעים חזקים שהשאיר אותי על הרגליים ולא נתן לי מנוח, כל הביצועים היו ברמה גבוה - תמשיכו ככה.
התרעות פיקוד העורף