טראמפ זה כבר סיפור אחר - ואם נדרשנו לרפרנס קולנועי ישראלי, הבה נרחיב את היריעה לכל מיני סרטי מדע בדיוני, נניח כמו "האלמנט החמישי" הישן והטוב, וניזכר בכל מני נשיאים של הפדרציה הבין גלקטית, או מה שזה לא יהיה, שכאשר נשקף אסון נוראי לכדור הארץ, משדר נוכח פני תבל ומלואה.
גם בישראל כבר למדו: עם כל הכבוד להנהגה-שמנהגה המקומית על כל פלגיה, כשרוצים לשמוע דברים כהווייתם, צריך להאזין לטראמפ. כך היה בנושא החטופים, כך בנוגע לסיום המלחמה או להבדיל - סיומו האפשרי של משפט נתניהו. כך היה במתקפה ההיא על איראן - וכך גם עתה, כשמשטר האייתולות מתערער (או שלא).
מה עם ביידן באמת?
צחוק בצד: זה לא שאין ערך חדשותי, חלילה, לנאום נשיא ארצות הברית, בעיקר כזה שצפויה בו התייחסות לאיראן, מה שעשוי להשפיע באופן דרמטי על המשך דרכו (או סיומה) של המשטר העוין ביותר לישראל בכל 78 שנות קיומה. רק שבדרך לשם שמעו הישראלים את טראמפ מספר על משרות חדשות בשיקגו, השקעות זרות בארה"ב, גדולתו וגאוניותו הכלכלית לעומת אפסותם המוחלטת של יריביו הדמוקרטים.
עצור או שאני רושם
טראמפ קרא למפגינים לרשום את שמות היורים בהם. אני לא יודע בכמה הפגנות השתתף כבוד הנשיא מעודו, אבל אפילו שוטרי משטרת ישראל, כשהם פועלים כ"כוח בן גביר לפיזור הפגנות", נוהגים להסיר את תגי השם ממדיהם (בניגוד לחוק), קל וחומר כשמדובר באיש משמרות המהפכה שהגיע לזירה כדי לירות במפגינים.
ובכל זאת, מתוך שלא לשמה בא לשמה - כי מה ראה עם ישראל על המסך? נשיא מדבר לעמו. אני חוזר, לבל יבוא הדבר כשוק מוחלט לאזרחי ישראל: מנהיג נבחר שאשכרה מדבר לציבור, מציג את תכניותיו, מונה את הישגיו. ואם כך, ישאל עצמו הצופה בבית, מדוע לא אצלנו? הן גם טראמפ מסוכסך עם חלקים גדולים בתקשורת במדינתו, גם בארה"ב, כאשר הוא מופיע על המסך - חצי מהעם מוחא כפיים והחצי השני פורש הצידה כדי להקיא.
גם הוא היה מסובך בעבר (ואפשר להניח שעוד יסתבך בעתיד) בעניינים משפטיים מול מערכת שיש לו עמה חשבון פתוח. והנה, אף על פי כן ולמרות הכל הוא ניצב נוכח המיקרופונים והמצלמות ואשכרה מוסר דין וחשבון לציבור. מטורף. לכן הנפילה של ערוצי החדשות השונים אמש, שבזבזו את השעה היקרה ביותר שעומדת לרשותם על המתנה לפאנץ' שלא הגיע, היא נסלחת - בעשותם כן הם הראו לנו איך שיח תקשורתי אמור להתנהל במדינה דמוקרטית.
התרעות פיקוד העורף