ההצלחה שלו בתחרות תסמן המשכיות להצלחה הפנומנלית של המדינה בשנים האחרונות - ולכן זה לא משנה מה חשבנו לאורך העונה, עכשיו זה הרגע להתאחד סביב הנציג הישראלי המשובח שנבחר.
הבחירות מדויקות יותר, החשיבה אסטרטגית יותר, והתוצאות - בטבלה ובתודעה האירופית מדברות בעד עצמן. ישראל כבר מזמן לא “מנסה את מזלה”. היא משחקת את המשחק כמו כרישה.
ובכל זאת, לאורך העונה היה פיל בחדר. נועם בתן. כישרון אדיר, קול יוצא דופן, אבל גם תחושה של יחס מועדף מההפקה, בולט מדי לעין. כתבתי על זה לא פעם: נועם לא היה צריך את הדחיפה הזו.
הוא היה מגיע לגמר גם בלי הופעה בכל טיזר ומחמאות שהרגישו לפעמים גדולות מהרגע. דווקא בהמשך העונה היה נדמה שההפקה הבינה את זה, שחררה מעט - ונתנה לקהל לעשות את שלו. והקהל, בסופו של דבר, עשה.
מנגד, הנקודות שלי הלכו לגל דה פז. מהרגע הראשון ראיתי בה נציגה אירוויזיונית מושלמת: דיווה לא צפויה, חדה, עם נוכחות, קונספטים ברורים ויכולת להראות צד אחר שלה בכל ביצוע.
גל היא חומר אירוויזיוני מובהק, כזו שמתיישבת על התחרות כמו כפפה ליד. ועדיין, האהבה לגל לא סותרת הערכה עמוקה לנועם, וגם הידיעה שהוא יכול לעשות עבודה מצוינת על הבמה הגדולה.
בסבב הראשון הודחה אלונה ארז. ביצוע יפה, מרגש אפילו, אבל במונחי אירוויזיון מוקדם מדי. אלונה בת 17 בלבד, מוכשרת בטירוף, עם עתיד מזהיר בארץ. אבל מול הבשלות של השלושה האחרים, ההדחה הרגישה כמעט מתבקשת.
בסבב השני נשארו “שלושת הגדולים”. דירוג השופטים היה חד-משמעי: כל ה-12 הלכו לנועם. 10 לגל, 8 לשירה. נועם סיים עם 72 נקודות מהשופטים, גל עם 60, ושירה עם 48.
ואז הגיע הקהל - ושם כבר לא נותר מקום לספק. מקום שלישי: שירה זלוף. מקום שני: גל דה פז. מקום ראשון: נועם בתן, עם פער עצום ו-192 נקודות.
נועם הוא זמר בן זמרים. קול חד פעמי, כזה שמצליח לעצור חדר ואולי יבשת שלמה. יש לו יתרון משמעותי נוסף: שפה. היכולת לנוע בין עברית, אנגלית וצרפתית היא קלף אדיר באירוויזיון, כזה שיכול להוסיף עומק, זהות ונקודות.
אני לא זוכר ניצחון כל כך סוחף בכוכב הבא. קונצנזוס כמעט מוחלט, תחושה של בחירה בטוחה. נועם הצליח לחדור ללב הקהל בצורה אבסולוטית - והשאלה הגדולה היא האם זה יקרה גם באירופה. לדעתי, יש סיכוי טוב שכן.
אם להמר קדימה: לא אתפלא אם נועם יגיש שיר לוועדה לבחירת השיר לאירוויזיון. “מאדם” ו“בובה” היו מהביצועים החזקים שלו - ובעיקר כאלה שהרגישו מחוברים אליו באמת. שיר שנכתב או נבחר מתוך העולם שלו יכול לייצר אפקט דומה, כזה שלא כל אמן יודע לייצר.
האתגר המרכזי יהיה להבליט את הייחוד שלו. באירוויזיון יש שלוש דקות לכבוש את אירופה. צריך להיות שונה, ברור, חד. אצל נועם הכול מתחיל בקול. משם צריך לבנות שיר והופעה שמעצימים אותו, ולא מטבעים אותו בתוך עוד בלדה יפה.
אז האם זו הייתה הבחירה הנכונה? כן. גם אם בלב רציתי שגל דה פז תזכה - והיא בעיניי עדיין אחת המתמודדות האירוויזיוניות הכי מדויקות שיצאו מהתוכנית, הבחירה בנועם מוצדקת. השופטים והקהל היו תמימי דעים, וזה בסוף עניין של טעם, לא של אמת מוחלטת.
דבר אחד בטוח: עם נועם בתן והמשלחת הישראלית, יש סיבה לאופטימיות. לא סתם המהמרים מאמינים בנו. שנה אחרי שנה אנחנו מוכיחים שאנחנו יודעים להביא שואו, מחשבה ותוצאה. וגם הפעם, הכוכב הבא מוכיח שוב שהוא יודע לבחור נציג לאירוויזיון.
התרעות פיקוד העורף