והחמור מכל: כל זה קורה למרות הנחיה משפטית מפורשת של היועצת המשפטית למשרד לשירותי דת, שאסרה על מעורבות בהתרמות - ישירה או עקיפה - לאריה דרעי, ימים ספורים לפני ההילולה ולפני התיעוד המטלטל שחשף מניב. ההנחיה ביקשה למנוע בדיוק את המצב המסוכן הזה: מצב שבו אזרח סביר עלול להבין שכספי תרומה קונים קרבה לשלטון, השפעה, או טובות הנאה עתידיות.
האם ההנחיה המשפטית עצרה את דרעי? לא. האם היא גרמה לו לרדת מהבמה? לא. האם היא מנעה ממנו לעודד תרומות? גם לא. רק לאחר פרסום התחקיר, ורק בעקבות לחץ ציבורי ועתירה שהוגשה לבג"ץ לפני מספר שבועות, הודיעו בש"ס כי השנה הם יגיעו להילולה, אך ברגע שיעלו תרומות יעזבו הפוליטיקאים את המקום. אבל לא מתוך חרטה, אלא מתוך פחד מחשיפה נוספת.
ושוב הדפוס המוכר: כשאין תשובות, יוצרים רעש. כשנתפסים, מאשימים ברדיפה. וכשמערכת אכיפת החוק נדרשת לפעול, מיד נטען שהיא פוליטית. כך מסבכים בכוונה גם את היועצת המשפטית לממשלה, שנאלצת שוב ושוב להתמודד עם טענות שווא בזמן שהעובדות מצולמות, מתועדות וברורות.