ואז מגיעה הודעת הפינוי. צווים מטעם עיריית אילת מודבקים על הקרוונים ודורשים מבעליהם להתפנות. טובה, אליעזר ואמיר מכירים את הפרוצדורה. הם כבר פונו מאתרים דומים בעבר, "זכו" לצווים דומים ונדדו עם הקרוון למקום אחר בארץ, השתקעו לפרק זמן עד שגורשו גם משם, וכך הלאה וכך הלאה.
ישראל ארץ קטנה. אין בה אפילו מקום ללכת לאיבוד. מאחורי כל דונם פנוי תמצא מסגד עם מואזין, שטח אש של הצבא, או מפעל שאינו רוצה בשכנותם של דיירים לא קרואים. והשלושה, כמו בפעמים קודמות, אורזים בעצב ובהשלמה את הקרוון וממשיכים בנדודיהם העגומים.