בלי לעשות לכם ספוילרים, היה שם אירוע בדיוק כמו שהיינו מצפים לו. ברוח הדברים שוחחתי עם ג'ודית מרגי, שעושה עבודה נהדרת בתפקיד - ומבשלת לצופים בבית עוד כמה פרויקטים שכדאי לחכות להם.
זגורי פגש את מרגי בסמינר הקיבוצים, שם למד שנתיים מעליה וביים אותה בכמה הפקות - ונחשף למבטא המיוחד שלה, שגרם לו לרצות לכתוב דמות בסדרת הדגל שלו.
"זאת הרגשה מטרפת של כבוד, זה לא רק שהוא רוצה לעבוד איתי, זה גם ב'איך' - התסריטאית קיבלה הנחיה שלא לתקן אותי גם כשיש טעויות, כי העברית של עולה חדשה היא משהו שאי אפשר להמציא". היא נתנה לי דוגמה מצוינת: "כשמישל מדברת בעונה השנייה על בעיות האקונומיקה שלה בארץ - זה הגיע משיחה שלי עם מאור, שאלתי אותו איך לעשות פה כסף. הוא לא הבין על מה אני מדברת, עד שנפל האסימון שאני מדברת על המצב הכלכלי".
לדבריה, הספונטניות והיד החופשית שמרגי קיבלה הם אלו שהפכו את הדמות למצוינת: "כשאתה על הסט ופתאום נותנים לך את הזכות הזאת לומר את המילים שלך, גם כשהן מלאות בטעויות, זו הרגשה מדהימה - להפוך את הדפקט לאפקט".
"ב-2001, במהלך האינתיפאדה השנייה, הייתי בת 14 וחצי ולדעתי הייתי היהודייה היחידה בתיכון. הילדים בכיתה יצרו משחק חדש - שמו אותי באמצע מעגל וכל אחד קרא את הכותרות של העיתון. כל כותרת שמדברת על ישראל - מישהו היה נכנס למעגל ומרביץ לי. בשלב מסוים מורה עבר ומצא אותי פצועה. ישבתי במשרד של המנהלת וחשבתי שבאו להציל אותי, שאקבל רגע של צדק - אבל המנהלת הסתכלה עליי ואמרה לי 'את תצטרכי לעשות את עצמך פחות יהודייה, אנחנו לא יכולים להגן עלייך - את לבד והם הרוב'".
כמתבקש, שאלתי את מרגי על השוק הראשוני של להגיע לישראל אחרי חיים במדינה בעלת עבר היסטורי ותרבותי עשיר כמו צרפת. "אתה עולה לארץ עם הרבה ציפיות - ואז מגלה מציאות אחרת. כעולה מצרפת שבאה מקהילה צפון אפריקאית מאוד מסורתית חיפשתי את היהדות והמסורת בתוך כל דבר, והגעתי לכאן ואנשים שאלו אותי למה אני צמה בכיפור. פתאום המערכת פה דורשת ממני הרבה להצטדק - ואני בחרתי ללכת בדרך של הומור כדי להתמודד עם השוק התרבותי. זה מה שעזר לי לכתוב את הסטנד-אפ - אנשים בעולם צמאים לשמוע על המציאות בישראל, גם כשהם לא יכולים לעשות עלייה".
וזה לא הכול - ג'ודית מרגי וגם קובי מימון התחילו את מסעם ב"זגורי" כאנשים נשואים (לא זה לזה), ועכשיו שניהם גרושים - ומרגי מוצאת את עצמה טובעת בשוק ההיכרויות, שהשתנה מאוד מאז הפעם האחרונה שהיא הייתה בו. בתור אישה גרושה עם ילדה שצריכה להכיר הרבה מונחים חדשים, דווקא זה נתן לה השראה לתוכנית שתשים הכול על השולחן - בלי להתבייש.
"החברה הישראלית עדיין מאוד שמרנית, גם במדינת תל אביב לא ממש מדברים על זה, ואני חושבת שהגיע הזמן שמישהו ידבר על זה - משמורת משותפת, סווינגרים, פוליאמוריה, כל מה שלא היו מדברים עליו פעם והיום מקובל מאוד. ההומור תמיד היה הפוקוס שלי ולדעתי הוא לא חייב לזעזע - אלא לאפשר לאנשים לדבר על דברים שהם לא מעזים לפתוח בבית".
התרעות פיקוד העורף