נתחיל מהבסיס: זה כבר זמן רב לא סוד שאיילה חסון מהדהדת את עמדות הממשלה. אפשר לאהוב את זה ואפשר לבקר את זה, אבל עצם התמיכה בשלטון לא פוסלת עיתונאי, וגם לא מטילה בהכרח דופי באיכות העבודה המקצועית.
איילה חסון בחרה לאיים שמי שיזיז את זיני מתפקידו ישלם מחיר כבד. ככה בשידור ציבורי ממלכתי. בשם "אנחנו". מי זה "אנחנו"? איילה? למי את מתכוונת שאת מייצגת את אנחנו, את הממשלה שאת יחצנית שלה? עיתונאית לא מדברת בלשון "אנחנו". פוליטיקאית כן. תועמלנית כן. שליחה של כוח פוליטי בהחלט. אבל עיתונאית? לא.
ועדיין, חסון ניסתה ליצור משוואה מביכה ומוסרית בין שני אירועים שאין ביניהם שום קנה מידה משותף: מצד אחד, חשד למעורבות בהברחת סחורות לעזה, לרבות כאלה שעלולות לשמש את חמאס, ארגון טרור רצחני, בזמן מלחמה. מצד שני, גניבת ציוד צבאי, עבירה חמורה, אך כזו שנעשתה בהקשר של מחסור בציוד, ושאינה משתווה בשום צורה לפגיעה ביטחונית רחבה. האם אלה אירועים שווי ערך בעינייך גברת חסון?
וכאן אנחנו מגיעים ללב העניין, איילה חסון פשוט עשתה יותר נזק מתועלת לזיני ולממשלה: אם עד עכשיו נטען שמינוי זיני הוא מינוי מקצועי ונקי, האמירה של חסון עצמה מערערת את הטענה הזו מהיסוד. כי ברגע שההגנה על המינוי נעשית באמצעות איומים פוליטיים, ברור שהמינוי עצמו אינו מנותק מהפוליטיקה. להפך. הוא נטוע בה.
במקום לומר את המובן מאליו, המצופה ממנה כעיתונאית, לחקור, לבדוק, ולתת לחוק לקבוע, חסון בחרה לאיים. וזה כבר לא עניין של דעה. אמירה בסגנון "אם תעשו X - אנחנו נעשה Y" היא איום של ממש ונחשבת עבירה פלילית. גם אם היא נאמרת בטלוויזיה, גם אם היא עטופה בלהט אידאולוגי.
איילה חסון כבר לא מנסה אפילו להעמיד פנים שהיא עיתונאית. כשהיא אומרת "אנחנו", היא מודה בפה מלא: שהיא חלק מהמנגנון. לא מתבוננת בו, אלא פועלת בתוכו. עיתונאית אמורה לשאול שאלות קשות, גם כשהן לא נוחות לשלטון. בטח שלא לנרמל הברחות לארגון טרור. לא להשוות בגידה ביטחונית ל"השלמת ציוד". ובטח שלא לאיים בשידור ציבורי.
וכך איים: "אל תשתמש בשב"כ כדי לשקר… אנחנו לא מפחדים… אם תעצבן אותנו נוסיף לך עוד דברים", אמר ברדוגו. שוב איומים, שוב "אנחנו", שוב ניסיון להרתיע גורמי אכיפת חוק. השימוש בלשון רבים בצירוף איום מסיר כל ספק: זה לא ניתוח, לא פרשנות ולא ביקורת, זו תעמולה. מהרגע שעיתונאים מדברים כמו כוח פוליטי מאורגן, הם חדלים להיות עיתונאים והופכים ליחצנים, משרתי משטר.
זו לא פליטת פה של איילה חסון. זו הצהרה. וזה כתם לא רק אישי, אלא גם על התאגיד הציבורי שבו זה נאמר. אני מקווה עבור חסון שהיא תוציא הבהרה על הדברים המביכים שיצאו לה מהפה.
התרעות פיקוד העורף