"ב-1999 שיחקתי בתפקיד דרמטי ראשי בסרט 'שלום לבן דודי'. זה היה תפקיד שמאוד אהבתי, ומאז יצא לי אומנם לשחק בתיאטרון בתפקידים דרמטיים, אבל בטלוויזיה הטייפקאסט שלי הוא בדרך כלל שחקן קומי. אני אוהב קומדיה, אבל הייתי רוצה לאתגר ולהוכיח את עצמי יותר כשחקן דרמטי. ואני לא מפסיק לעשות אודישנים, עד שמשהו יתפוס", מספר מוסרי.
"בזמנו, הד ארצי פשטו רגל ונקנו על ידי NMC יונייטד, והאלבום שלי היה לדבריהם האחרון שהם היו צריכים להוציא לפני שהתפרקו, וכך הוא נפל בין הכיסאות, ולא קיבל יחסי ציבור ושיווק מספיקים. במקביל טסתי באותה תקופה לכמה פרויקטים בהוליווד והייתי עסוק בתיאטרון ובטלוויזיה בארץ, אז הכל די התמוסס. אני מודה, ולא קל לי להודות, שגם הפסקתי בשלב מסוים לכתוב ולהלחין שירים. אני מאמין שעוד אחזור לזה, אבל בינתיים אני מתנחם בעובדה שאני כל הזמן מנגן ושר, לצד המשחק", מספר מוסרי.
"לא חלמתי שאגיע להוליווד", הוא מודה. "הנושא של הוליווד הוא מאוד טריקי לשחקן ישראלי. בסוף, משחק זה שפה, ושפה זו גם תרבות, דרך מחשבה ואסוציאציות. השפה שאני חי אותה היא עברית, ובסופו של דבר התפקיד שקיבלתי ב'זוהן' הוא ספציפי של ישראלי. זה היה כמו זכייה בלוטו, ואני צובט את עצמי כדי להשתכנע ששיחקתי כבר בארבעה פרויקטים של אדם סנדלר. הייתי רוצה תפקידים אחרים, ולא רק של ישראלי, אבל אני די מוגבל באפשרויות בגלל שהשפה שלי היא עברית. אם הייתי נולד בארצות הברית, אולי הייתה לי קריירה יותר גדולה כשחקן אמריקאי. בינתיים אני מתמקד בקריירה בישראל, כי האפשרויות פה הרבה יותר רחבות עבורי. ועדיין, תמיד הוליווד במחשבה".
פסגה נוספת בקריירה של מוסרי היא הסאטירה הנושכת "היהודים באים" מבית כאן 11, שבה הוא מגלם דמויות רבות, מתקופות שונות. "אני מברך על הפרויקט הזה", הוא אומר. "לא היה לי ספק שהוא יצליח, כי הוא איכותי וטוב".