מה קרה לתינוקות? הדוקו שמכריח את ישראל להסתכל

ישראלה שאער מעודד יצאה למסע לגילוי מה עלה בגורל דודתה ידידה, ילדת תימן שנעלמה. את ידידה לא מצאה, אבל מציאות אותם ימים מצד ממסד שמתנשא ובז לעולים החדשים היא לא פחות ממזעזעת

דורון ברוש צילום: ללא
וַ_יְנִי (איפה) ידידה
וַ_יְנִי (איפה) ידידה | צילום: בועז יהונתן יעקב
3
גלריה

יש פנינים נוספות דומות שליקטה שאער מעודד במהלך הכנת סרטה. מלכתחילה היא יצאה לדרך כדי למצוא מה עלה בגורלה של התינוקת ידידה, בתה של סבתה, שביום אחד שיחקה עם אמה בריאה, שמחה, טובת לב, יפה ושמנה כמו תפוח כמאמר הסבתא - בבית הילדים הדסה בראש העין, ולמחרת נאמר לאם שבמהלך הלילה ידידה נפטרה ונקברה. כל צעקותיה של האם שהדבר לא יכול להיות לא הועילו. יום אחד הייתה ידידה ובבוקר שלמחרת נעלמה.

וַ_יְנִי (איפה) ידידה
וַ_יְנִי (איפה) ידידה | צילום: בועז יהונתן יעקב

כמעט 70 שנה מאוחר יותר עוזבת ישראלה שאער מעודד את משפחתה, עוברת להתגורר בביתה של הסבתא ויוצאת למסע חיפושים אחר ידידה הנעלמת. גם תחינות ילדיה של שאער מעודד שתשוב אליהם הביתה לא מועילות. היא אחוזת רצון עז למצוא את ידידה, ילדת תימן נעדרת/חטופה, והמסע שלה בעקבות ידידה הוא בעצם מסע חיפושים אחר אלף ילדי המזרח והבלקן שנעלמו בשנים הראשונות לעלייתם לארץ - מחציתם הגיעו עם משפחותיהם מתימן - וגורלם לא נודע עד היום.

שלוש ועדות חקירה הוקמו במהלך השנים במטרה לגלות מה עלה בגורל הילדים הנעדרים. שאער מעודד הולכת בצעדיהן של ועדות החקירה. היא חושפת פרוטוקולים וצילומי וידיאו מתוך הוועדות שלא נחשפו עד היום. ילדים רבים, כך מתברר, נלקחו מידי הוריהם לבתי ילדים מטעם המדינה. אחיות מאותם בתי ילדים מעידות שרבים מהילדים היו חולים, שלא נמנע מההורים להגיע מדי יום, לפגוש את ילדיהם ולשחק איתם.

כל האחיות מעידות כי לא ראו ולו מקרה אחד של פעוט שנלקח נגד רצון הוריו. היו, הן זוכרות, ילדים שנעלמו. אבל היו כל כך הרבה ילדים במקומות אלו שקשה לזכור את כולם, וילדים שהבריאו נלקחו באמבולנסים לבית הוריהם - לא כל ההורים נמצאו, לא כל ההורים רצו את ילדיהם בחזרה. היחס לילדיהם שלהם, כך נכתב במסמכים ששאער מעודד איתרה, שונה מהיחס שמפגינים הורים בני המערב לילדיהם שלהם.

וַ_יְנִי (איפה) ידידה
וַ_יְנִי (איפה) ידידה | צילום: בועז יהונתן יעקב

ילדים רבים מתו. הם הגיעו במצב גופני קשה מאוד ונפטרו תוך שעות ספורות או תוך ימים, ונלקחו לקבורה. חלק מהגופות נלקחו לצורך מחקרים רפואיים, ללא רשות הוריהם. יחס הרשויות המזלזל כלפי תינוקות המזרח והבלקן מבעבע מכל פינה בסרט, אבל את האקדח המעשן שאער מעודד לא מאתרת. אין איש שאומר, גם באופן שאינו חושף את זהותו, אני חטפתי, אני מכרתי, אני סייעתי. גם ועדות החקירה לא מצאו אחד כזה.

בתקשורת אומנם פורסמו ידיעות על רב שמכר לארה"ב וקנדה תינוקות שנחטפו מהארץ, אבל מידע שנוסף על כך שאער מעודד לא מוסיפה. היא חוזרת אל ביתה וילדיה ומותירה בעקבותיה מועקה כבדה על עלייה שהגיעה לארץ והתקבלה בכל צורה מלבד כבוד ואהבה.

תגיות:
טלוויזיה
/
דוקומנטרי
/
ילדי תימן החטופים
/
ביקורת סרט
/
כאן 11
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף