למעשה הסרט נוצר כבר לפני לא מעט שנים אך רק לאחרונה עלה לנטפליקס. מרפי התכוון ליצור אותו בצורת קריקטורה - דיאלוגים מופרזים, משחק מופרז לכיוון האבסורד, אבל התוצאה, מה לעשות, כמו לא מעט קריקטורות, חסרת תחכום אמיתי ולא פוגעת. הצחוק לא מטפס בגרון, אם כבר התחושה שמתעוררת הינה אי-נוחות, וגם נוכחותם של שחקנים נהדרים על הסט לא מצילה את הסרט מהאופן המגושם שבו נוצר.
כבר נכתב כאן בעבר שמרפי מקריב ללא רחם את הכישרון הקומי הנהדר שבו ניחן לטובת המיליונים הרבים שהוא מרוויח בסרטים בינוניים שבהם הוא נראה כמי שכובל את תווי פניו לטובת טיפוס קפוא וחיוור. אפשר כמובן להבין אותו: יש לו עשרה צאצאים לפרנס, והוא אינו מתגורר במדינה המחלקת בלי חשבון קצבאות ילדים למשפחות אינפלציוניות. מרפי הוא קומיקאי בחסד עליון (כתב והופיע ב"דליריוס" וב"גסות" הנהדרים).
כשחקן דרמטי הוא אפילו לא בינוני. כשהוא מקפיא את פני הקומדיה שלו לטובת מימיקה דרמטית שגרתית, הכריזמה שלו נושרת ממנו בשנייה והוא מעניין בערך כמו הטיח על הקיר.
"לילות הארלם" לא התבשל למרפי בראש עד הסוף. היו לו כל הכלים ליצור אחלה סרט. שחקנים נהדרים, תקציב הפקה, גם הכישרון של מי שכתב דברים נהדרים בעבר, רק נשאר לו להוציא תחת ידיו מוצר שאמור אם לא להשכיב את צופיו על הרצפה אז לפחות לעורר בהם גרגורי צחוק, וכשעולות כותרות הסיום לשלוח אותם הביתה שבעי רצון על שעתיים שלא הלכו לאיבוד. ומרפי פשוט פספס. אולי "לילות הארלם" היה פנס האזהרה המאותת שהמותג אדי מרפי עתיד לאכזב עוד פעמים רבות בעתיד. אותי הוא שכנע. אני כבר מחכה ליצירה הבאה שלו כדי לא לצפות בה.
התרעות פיקוד העורף