קראתי ביקורת שקפצה לי על הסדרה השוודית Bron/Broen - "הגשר" בעברית. מכיוון שהיא אינה נושא המאמר הזה, רק אגיד בקצרה שהיא בהחלט שווה צפייה למי שטרם התנסה בה. הקפיצה הפתאומית אל "המים הקפואים" - מהנוחות המוכרת של האנגלית היישר אל האוקיינוס של הברות ומבטא שוודי במותחן פשע סקנדינבי - לימדה אותי שהשד אינו נורא כל כך. יתרה מכך: היא פתחה לי את התיאבון.
בואו נודה על האמת. נטפליקס סופגת בשנים האחרונות ביקורות, ובצדק. היא בחרה בכמות אגרסיבית של תכנים על פני איכות, וזנחה את השאיפה להיות היורשת של HBO (ימי "כתום זה השחור החדש", "בית הקלפים" ו"נרקוס" העליזים) לטובת פס ייצור המוני ופשטני.
למרות הברקות כמו "דברים מוזרים" ו"אוזרק", הקורונה, שביתת התסריטאים והמרדף אחר מספרי מנויים הולידו תכנים רדודים באנגלית. גם ניסיונות למצוא את גרסת משחקי הכס בדמות המכשף או גרסת גיבורי העל שלה בדמות "Jupiter's Legacy" לא התרוממו - ולמרות הציפיות, כך גם האכזבה. כאשר לא נולדה הצלחה מתוך המערכת, פנתה החברה לסדרות רכש. אבל גם הפקות יקרות כמו "מראה שחורה" או "מניפסט" הפכו לאכזבות ולא עוררו את חדוות הבינג', שפוצצה לנו את המוח בתחילת דרכה של נטפליקס.
ובזמן שנטפליקס דועכת מבחינת איכות התכנים, המתחרות (ובעיקר Apple TV המפתיעה) לא רק שצמצמו פערים, אלא אפילו עקפו אותה בסיבוב עם רצף של סדרות איכות שהפכו להיות להיטים שכולם מדברים עליהם וממתינים לצאת העונה החדשה שלהן (לדוגמא "המוסד" המופלאה או "INVINCIBLE").
DARK (גרמניה): טיק טאק, טיק טאק
זו הסדרה, לפחות ממה שאני ראיתי, שמתעסקת בצורה הטובה ביותר (כמעט מושלמת - כמעט, כי בכל זאת קשה לגעת בתחום כל כך מורכב בלי לפשל פה ושם) בכל הנושא של מסע בזמן לצד יקומים מקבילים, כאשר כמות הטוויסטים שהצליחו לדחוס בתוכה, לדעתי, שוברת כל שיא אפשרי. יש אפילו טוויסט על הטוויסט כדי שלא תוכלו לנחש מה יקרה הלאה. הכתיבה אדוקה וללא חורים, הדמויות מקבלות כל אחת את הספייס לגדול לתוכו. הפסקול יוצא מן הכלל טוב (שיר הפתיחה ממכר), האווירה הקודרת והחורפית משתלבת כמו כפפה ליד בלתי. אפילו טכנולוגיית ה-CGI המוגבלת של אותן שנים אינה מפריעה.
Dear Child (גרמניה): הילדה הכי מותחת בגן
מיני-סדרה המבוססת על רב-מכר גרמני, אשר מצליחה לייצר חוויית צפייה שהיא בו-זמנית קלסטרופובית, מטרידה וממכרת. הסיפור נפתח בבריחה דרמטית של אישה וילדה אנונימיות מבית מבודד וחסר חלונות בלב יער בגרמניה. לאחר תאונת פגע וברח קשה, האישה מאושפזת בבית החולים, ושם מתחיל להיחשף הסיוט - וזו רכבת הרים שלא מפסיקה לעלות ולרדת. ממש ככה.
מבחינת אווירה, פס קול, דיאלוגים היא דומה מאוד למה שמקבלים ב-DARK. יש בנייה איטית של הסיפור, הפאזל כבר בהתחלנ מורכב אבל עם החלקים הלא נכונים ומשם כל הבלאגן.
Woman of the Dead (אוסטריה): דקסטר מורגן בגרסה הנשית
הגיבורה היא בעלת בית לוויות - המוות הוא השגרה שלה - והמוטיב הזה ילווה אותנו לאורך הסדרה. היא מטפלת בגופות בקור רוח ובכבוד שכמעט נראה חולני. המשחק מושלם, העלילה כתובה מעולה, ללא חורים שאי אפשר להחליק ולהתעלם מהם.ברגע שהקצב בסדרה עולה הטוויסטים נהדרים וגם הקצוות נסגרות בצורה מוצלחת - במיוחד באמצעות קפיצה מדוייקת לעבר המורכב של ברונהילדה ושאר הדמויות.
אנחנו מדברים כאן על סדרה שלוקחת את הזמן שלה להתניע, אבל היא עושה זאת בצורה מדהימה - וברגע שהיא נכנסת להילוך, היא מותירה אותך רעב לעוד.
Barbarians (גרמניה): כאשר "ויקינגים" פוגשת את "ספרטקוס"
העונה הראשונה מתוך שתיים יצאה בקורונה, ושוב פעם די התחבאה לה מאחורי סדרה מצליחה כמו ויקינגים. ואם כבר ויקינגים - ברברים היא מאין הגרסה הגרמנית שלה. יותר מדויק, תחשבו גם על שילוב בין גלאדיאטור (הראשון כמובן), ספרטקוס המעולה וסצנות קרב ממשחקי הכס.
הצילומים מרהיבים, סצנות הקרב נפלאות, מושקעות ואותנטיות. היא מקפידה לשמור על קו עלילה מיליטנטי אגרסיבי וקשוח, אבל עדיין יש בה רובד רומנטי של משולש אהבה, שמוסיף לה רכות, עניין וחן. הקפיצות בין קווי זמן שונים מוצלחות, מעניקות עומק לדמויות ומסבירות פערים מסוימים בעלילה.
מדובר על אפוס היסטורי ברמה הכי גבוהה שיש, ואין לה במה להתבייש במה שהיא מציעה. כל חובבי ספרטקוס, ויקינגים או גלאדיאטור ישאבו לתוך העלילה מיד.
Murder Mindfully (גרמניה): קורס מיינדפולנס למתחילים
אהיה כנה, יש איזו נקודה ממש בהתחלה שאתה שוקל לוותר, איפה שהוא במהלך הדיאלוג של המטפל עם דימל. אבל, בדיוק ברגע הנכון יגיע הטוויסט שיגרום לכם להתמכר ולרצות לראות עוד פרק ועוד אחד ואז כבר תישאבו. זו סדרת פשע בשילוב קומדיה שחורה, מציעה סצנות פשע אכזריות לצד רגעים קורעים מצחוק.
השחקן הראשי, הנאה והחייכן מחזיק את הסדרה נהדר. הדמות שלו מורכבת, נראית תמימה אבל אוצרת בתוכה צד אפל - אין כאן טובים ורעים, יש כאן בעיקר אינטרסים מנוגדים, סיפור הישרדות ומאבק של דימל לצאת מלופ של חיים אפרוריים להזדמנויות חדשות. ככל שהסדרה מתקדמת, הדיאלוג בין דימל למטפל שלו מקבלים משמעות מפתיעה שלא ציפית בכלל.
הפיקים בכל העונה מגיעים בדיוק בזמן הנכון - לא מוגזמים, מתונים. כל אחד מקדם את העלילה בקצב הנכון ומותיר אותך במתח לקראת הפרק הבא. סדרה קלילה ומשעשעת, שעושה את העבודה.
Last Samurai Standing (יפן): "משחקי הרעב" פוגשת את יפן במאה ה-19
כדי להציל את אשתו ובתו, הוא נענה לקריאה מסתורית, סטייל משחקי הדיונון, ומגיע למנזר בקיוטו, שם הוא מגלה שהוא אחד מתוך 292 סמוראים שהוזמנו להשתתף במשחק הישרדות קטלני בשם "קודוקו". ההשראה למשחק מגיעה מפולקלור יפני עתיק, שבו היו סוגרים חרקים בתוך כד כדי שיילחמו עד שיישאר אחד - החרק ששרד נחשב לבעל כוחות רעילים ששימשו למאגיה שחורה.
הסדרה משלבת בין יפן הקלאסית של "שוגון" לבין "משחקי הרעב" - ועושה זאת בהצלחה רבה. מדובר בסדרת אומנויות לחימה מחוספסת. יש שימוש מינימלי באפקטים ממוחשבים ואנחנו מקבלים כוריאוגרפיית לוחמה שלא בורחת מכאוס ובלאגן בתוך כל האקשן - מה שנותן לצופה תחושה חווייה ריאליסטית.
הסדרה היא למעשה גם הספד להיעלמותה של יפן הישנה. היא מתרחשת בשיאו של רגע היסטורי שבו ההשפעה המערבית התעשייתית - כלכלה קפיטליסטית, אנשים עשירים בעלי השפעה, כלי נשק מודרניים וכוחות ביטחון לאומיים - דוחקת הצידה את עולמם הנכחד של הסמוראים.
במרחב המודרני החדש, הסמוראים מוצגים כ"רוחות רפאים". הכינוי המרכזי שמוצמד להם בסדרה הוא "שיזוקו" - במטרה לנטרל מהם את הכבוד והיוקרה להם זכו בימי השוגון. על אף שהעלילה אינה מחפשת להתחכם יותר מדי, והולכת קדימה בכל הכוח די מהר, כן תמצאו בה לפחות טוויסט אחד מצוין, קפיצות בין קווי זמן שונים. אה, והיא זכתה לדמות נבל סאדיסטי מצויינת שלא תרצו תפסיקו לשנוא.
Alice in Borderland (יפן): ברוכים הבאים לארץ הפלאות
העלילה מתרחשת בטוקיו המודרנית, אך בגרסה מעוותת ונטושה שלה המכונה "בורדרלנד" (ארץ הגבול). הסדרה מציגה תהליך שבו התרבות האנושית המוכרת פשוט מתאדה. הגיבורים מוצאים את עצמם בעיר רפאים שבה "העולם הישן" (קריירה, לימודים, מעמד חברתי) חסר משמעות לחלוטין.
הסדרה אינה מושלמת ולעיתים נופלת למלכודות של בלאגן עלילתי, שמאפיין כל סדרת מיינדפאק טובה, למרות שהסדרה מבוססת על סיפור קיים היוצרים הולכים פה ושם לאיבוד ומנסים מספר כיוונים לאורך הדרך. אבל בסך הכל בורדרלנד היא בינג' די מוצלח וכל מי שאהב את משחקי הדיונון יתחבר במהירות.