מודה, היא סבלה מעודף מלודרמטיות שגבלה לעיתים בטלנובלה. וכן, מספר נפשות פועלות היו סימפטיות בערך כמו בדיקה רפואית פולשנית שמעורב בה קיפוד. ואולם, התפניות ההזויות בעלילה, הגיבורים ההזויים, חלקם פשוט מהפנטים ומספר סצנות גאוניות ממש (כמו שידורי החדשות על האסון ששידרו אמינות מצמררת) הפכו את חווית הצפייה לכיף טהור.
יחד עם זאת, פרק הסיום של העונה (בלי ספוילרים, הסירו דאגה מלבכם) ניתב את מרבית הגיבורים המרכזיים למבוי סתום שהרגיש כאילו אין ממנו דרך חזרה.
כעת, לאחר שצפיתי במרבית הפרקים החדשים (למעט הפינאלה שטרם שוחרר למבקרים), משמח אותי לדווח שהעונה השנייה שומרת על התלם, אך עושה זאת באופן שהשאיר אפילו צופה משופשף וביקורתי כמוני מופתע, יותר מפעם אחת.
הפוקוס נותר על אקסבייר, אלא שכעת הוא נמצא מחוץ לגבולות פרדייז. במקביל, העלילה עוקבת אחרי סמנתה/סינטרה, שנאבקת לטייח את מעשה הבגידה שלו, ונאלצת להתמודד עם טיפוסים שהיא סובלת אפילו פחות ממנו.
בעונה הקודמת, זמן המסך פוצל חצי-חצי בין זיכרונות מהימים שלפני פרדייז לבין האירועים העכשוויים בכיכובו של אקסבייר. קטעי העבר היו ללא ספק עקב אכילס של העונה, ורבים מהם הרגישו מיותרים לחלוטין וראויים להרצה קדימה.
בעונה הנוכחית, כמות הקפיצות לעבר צומצמה משמעותית, מה שהופך את הצפייה להרבה יותר זורמת וקלה לעיכול. הם לא נמחקו לגמרי ועדיין סובלים לעיתים מעודף תיאטרליות, אך כעת תשומת הלב מפוצלת בין אקסבייר בזירה אחת, לבין שאר הגיבורים שנותרו "כלואים" בפרדייז.
מה שכן אפשר לעשות בלי להיכנס לתחומי ספוילרים זה להבטיח לכם: מי שהתחבר לעונה הראשונה של "פרדייז", בוודאי ימצא עניין רב גם בהמשך. העונה השנייה מגישה בדיוק את אותו מתכון מנצח - דמויות מעולות אך אבסורדיות, תפניות שנורות בצרורות, ומעל כולם סטרלינג קיי בראון אחד שזורח ככוכב-על.
העונה החדשה, המכילה 8 פרקים, תושק בדיסני+ ב-23 בפברואר עם מקבץ של שלושה פרקים. משם היא תמשיך בטפטוף שבועי של פרק בודד, עד לסיומה בשלהי חודש מרץ.