נטפליקס הבינה שיש כאן פוטנציאל עצום, והיא הפכה את הז'אנר לפרויקט דגל. עם השקעה של סכומי עתק השנים היא הרחיבה את שיתוף הפעולה לענפי ספורט שפעם נראו לנו רחוקים כמו מאדים - פורמולה 1, סבב הגולף ואפילו עידוד תחרותי. נטפליקס הפכה את הז'אנר דוקו-הספורט לתוכן איכותי ומרתק.
פורצת הדרך - 'Last Chance U'
החידוש הבולט היה כיסוי נון סטופ בזכות שיטת ה-Mic'd Up (חיבור למיקרופון). כמובן שגם המצלמות עוקבות לכל מקום, בין המשחקים, במסדרונות של הקמפוסים ובחדרים. אבל המיקרופונים, שהוצמדו לצוות האימון ומאפשרים לנו לשמוע כל קללה, כל עימות וכל שבריר של מתח ספורטיבי. פתאום לא רק שומעים על מה שהיה - אנחנו שם כשזה קורה. אפילו בחדרי ההלבשה, כאשר הדלתות סגורות וההעצבים מתפרצים.
ההצלחה המטאורית של הסדרה נבעה מההבנה שספורט, במקרים רבים, הוא רק תפאורה לדרמה אנושית, שנמצאת ברקע אבל יכולה להיות "מכרה זהב": במקרה הזה נרטיב של אנדרדוגים שנלחמים על הזדמנות אחרונה להשתלב בספורט שהוא כל חייהם והמאבק שלהם להשיג משהו שהם חולמים עליו מילדות.
השדים מאחורי הפירמידות האנושיות - Cheer
חשוב להבין: זה לא העידוד המסורתי שרואים מהצד במשחקי כדורסל. מדובר בעידוד תחרותי - ספורט אתלטי ותובעני בטירוף שמשלב אקרובטיקה, פירמידות אנושיות והקפצות באוויר בתוך כוריאוגרפיה אינטנסיבית של שתיים וחצי דקות שמחייבות ביצוע מושלם.
הכסף הקטארי שוב משחק תפקיד - חשיפה: שחיתות בפיפ"א
תוכנית דוקומנטרית מרתקת על סף מותחן פשע פוליטי. הסדרה מפרקת לגורמים את המכונה המשומנת בכסף, שהובילה לבחירה ההזויה בקטאר (כן, שוב פעם קטאר) למארחת טורניר המונדיאל ב-2022, ומציגה איך כדורגל הפך לכלי עוצמתי של כסף וכוח בידי קבוצה מצומצמת של אנשים שפועלים מול המצלמות וגם אלו מאחורי הקלעים.
התוכנית מצליחה לחבר בצורה מרתקת בין נקודות בצורה מאוד נהירה אפילו שמדובר בעלילה סבוכה: עסקאות נשק ומטוסים, קניית קולות, סכומי עתק שמועברים לחשבונות אישיים ללא שום רישום. תוך כדי, חושפת צביעות מזעזעת של ארגון, שאמור להגן על זכויות אדם, בו בזמן שאצטדיונים בקטאר נבנו בתנאי עבדות וללא פיקוח על חיי אדם.
קללה בת 86 נשברה - הקאמבק: בוסטון רד סוקס 2004
הסדרה מצליחה לבנות מתח עוצמתי שחורג מגבולות הבייסבול. היא חושפת את האיבה האמיתית והעמוקה בין השחקנים עצמם - לא רק בין האוהדים - כולל קטטות על המגרש ומתח פסיכולוגי בחדרי ההלבשה. גם מי שחושב שבייסבול הוא ענף משעמם (ובינינו הוא באמת כזה), ימצא את עצמו נסחף לתוך רגעי היסטוריה שמשנים גורל של עיר שלמה, במיוחד ברגע הבלתי אפשרי שבו בוסטון חוזרת מפיגור של 3-0 בסדרה מול היאנקיז - הישג חסר תקדים שמרגיש כמו דרמה קולנועית לכל דבר. העריכה בתוכנית מושלמת, כאשר היא מספרת את הסיפור בשני קווי זמן מקבילים, ומספרת את הסוף כבר בהתחלה ואז בונה את הסיפור ולמרות זאת מצליחה לרתק.
הדרמה מאחורי הזוהר והכסף - Full Swing
הצופים נחשפים לאימונים מפרכים (מפתיע אבל כן) שבהם השחקנים מלווים בצוותים שלמים - ממאמני חבטות ואפילו פסיכולוגים צמודים שמנסים להחזיק אותם מנטלית ברגעים של קריסה. נטפליקס מעניקה לנו גישה מלאה גם לחיי המשפחה ולדרמות רפואיות שמאיימות לקטוע קריירות. ואי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר: הכסף הענק. אנחנו רואים מקרוב סכומי עתק ופרסים מטורפים שמונחים על הכף, במיוחד על רקע 'מלחמת העולם' היצרית מול סבב ה-LIV הסעודי, שמציע סכומים דמיוניים כדי לגנוב את הכוכבים הגדולים ביותר.
קליפ של 100 קמ"ש - sprint
בענף הריצה המקצוענית מאית השנייה הן ההבדל בין שיא או כישלון לאחר חיים שלמים של הקרבה. הסדרה לוקחת אותנו עם דופק שיא אל המתח של אליפות העולם בבודפשט ב-2003 וסוללת את הדרך לדרמה של אולימפיאדת פריז 2024. המצלמות כאן לא רק מתעדות את הריצות, הן מביאות תיעוד מרתק על מאבקי אגו, אימונים מפרכים, רגעי משבר, התמודדות עם הפרסום והמיתוג.
אחת הנקודות המרגשות בסדרה היא מערכות היחסים, בין האצנים לבין המאמנים שמלווים אותם. אנחנו רואים קשרים שנבנו במשך שנים של עבודה סיזיפית משותפת, שבהם המאמן הוא הרבה יותר מאיש מקצוע - הוא דמות אב או אם, רופא ופסיכולוג. משענת ברגעים של פציעות או ספק עצמי. הם הראשונים לשמוח כאשר המדליה על צוואר החניך שלהם והראשונים לנחם כאשר התסכול גובר.
נטפליקס מגישה לנו כאן קליפ שמצולם יוצא מן הכלל ויזואלית, ערוך בצורה מושלמת, קצבי שמותיר אותכם על הקצה. שפע הדמויות בסדרה הוא צבעוני, מגוון וכל אחד יכול למצוא את האחד או האחת להזדהות עימם.