ואז מגיעה עוד סצנה של ריב על אוכל, שכבר הפכה כמעט למוטיב חוזר. שוב לא שומרים למירה אוכל, שוב היא מתפוצצת, שוב הכל הופך לדרמה. היא יוצאת לחצר ומכריזה שתאכל לכולם הכל, זורקת אמירות על קנאה ועל כך שתצא מהבית "200 קילו". זה מוגזם, זה תיאטרלי, וזה בדיוק מה שהופך אותה לדמות ריאליטי על סטרואידים.
התגובה של זוהר בחדר האח הגדול הייתה רגע מאוד קשה. זה כבר לא היה על מירה - זה היה על החיים עצמם. על המלחמה, על הזיכרון, על המשפחות. וכשמירה חוזרת ומתנצלת, זה כבר מאוחר מדי. גם אם היא לוקחת אחריות, גם אם היא מבינה את החומרה, הנזק נעשה. ההחלטה שלה לפרוש, והאמירה של האח שהיה מדיח אותה בכל מקרה, סוגרות את הסיפור.
רומן לא רומנטי
למרות זאת, אי אפשר להתעלם מהתחושה שמשהו נוסף קורה מתחת לפני השטח - וזוהר אולי לא מודה בזה, אבל יש שם גם עניין כלפי גאיה. זה לא בהכרח רומן, אבל יש מבטים, יש חיבור, ויש קרבה שמרגישה אחרת. וזה בדיוק מה שמערער עוד יותר את הודיה. כי אם עד עכשיו היא פחדה להיכנס לקשר, עכשיו נכנס משתנה חדש למשוואה. זוהר אולי מדבר על קושי לעבור לחברות, אבל בפועל הוא כבר מפזר את עצמו רגשית ביותר מכיוון אחד. וזה הופך את המשולש הזה למורכב הרבה יותר - לא רק סיפור של פחד מול רגש, אלא גם של קנאה סמויה ותחרות על תשומת הלב.
שליטה, שליטה, שליטה!
התרעות פיקוד העורף