בליכוד מיהרו להגיב בחריפות, והגישו תלונה במשטרה נגד הכתב גיא פלג, ומסרו כי מדובר ב"הסתה פרועה" המתרחשת בזמן מלחמה וזוכה, לדבריהם, לבמה ולגיבוי תקשורתי בחדשות 12. בהודעת המפלגה נטען כי אמירות מסוג זה אינן רק פסולות ציבורית אלא עשויות להוות עבירה פלילית, ואף ניסיון מסוכן להחליש את העם. אסור לעבור על כך לסדר היום - כך נמסר.
גיא פלג הגיב: "רק במשטרים אפלים השלטון טוען שעיתונאים 'מחלישים את רוח העם'. לא נרתע!".
עם זאת, משפטנים ואנשי תקשורת מצביעים על כך שמדובר בהבעת דעה אישית במסגרת שיח ציבורי לגיטימי, גם אם היא חריגה במיוחד, וכי מדובר בפרשנות מנומקת של פלג על התנהלות נתניהו הפוגעת בדמוקרטיה הישראלית ואובדן הבלמים והאיזונים ברשויות המדינה. דבריו, כמובן, מותרים במסגרת חופש הביטוי במדינה דמוקרטית.
ביקורת חריפה על נבחרי ציבור נהנית מהגנה רחבה בדין הישראלי, במיוחד כאשר מדובר בפרשנות עיתונאית הנוגעת לסוגיות ציבוריות מהותיות.
בהקשר זה מזכירים מומחים פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, שקבעו כי אין לראות בכל אמירה בוטה לשון הרע או הסתה, וכי חופש הביטוי כולל גם ביטויים קשים ואף מקוממים נגד נבחרי ציבור. בין היתר הודגש כי הבעת דעה על התנהלותם של אנשי ציבור, במיוחד בעניינים ציבוריים, מוגנת כל עוד אינה חורגת לגבולות של הסתה ממשית.
כך למשל, לפי סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע, היקף התחולה של אותם סעיפים הוא אמנם רחב למדי, ובעיקר הדברים אמורים בהגנת סעיף 15(4), הנוגעת ל"הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".
העימות הנוכחי ממחיש את המתח הגובר בין המערכת הפוליטית לתקשורת, ואת הוויכוח המתמשך סביב גבולות חופש הביטוי בישראל הדמוקרטית, במיוחד בתקופה ביטחונית רגישה.
התרעות פיקוד העורף